- גליון 1 (94) – תשרי ה'תשס"ט

כנראה שלא כל מה שרואים מכאן רואים משם . בספר "פונדמנטליזם יהודי והר הבית", שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, פורס מוטי ענברי, המלמד באוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית, תמונה רחבה ועמוקה של הקבוצות הפועלות למען הר הבית ב-15 השנים האחרונות. השאלה שעולה בעקבות הספר היא מה בדיוק רואים? וביתר חריפות: מה חושבים שרואים ?

מאז מלחמת ששת הימים ושיבת הריבונות היהודית על הר הבית באופן רשמי, גם אם לא מעשי, נמצאת מדינת ישראל - על ממסדיה המדינתיים, דהיינו זרועות השלטון, ועל האליטות החברתיות שלה, בעיקר אנשי אקדמיה, תרבות ותקשורת - במאבק איתנים של הגמוניה זהותית מול תנועות שתובעות את מימוש הזכויות של היהודים על פי דין, ואף על פי התורה, על ובהר הבית. הספר תורם רבות להבנת מאבק זה, אבל הוא לא מקיף מספיק. הוא מהווה השלמה מסוימת לספרו של נדב שרגאי "הר המריבה", גם מבחינה היסטורית, גם מבחינת שדה המחקר , וגם מבחינת איכות המחקר. אולם כבר מתחילתו מתגלה בספר בעיה יסודית: האם הוא מתמקד בהר הבית או בבית המקדש, והאם יש הבדל מהותי באופי המחאה וההשתדלות הציבורית והפוליטית בין שני יעדים אלה ?

בספר תשעה פרקים, מבוא וסיכום, ואין ספק שמידע רב וחשוב כלול בהם, אלא שלפעמים הדילוגים בתולדות המאבק וההתמקדות בעשרים השנים האחרונות אינם מאפשרים רצף מובן ועומק. היריעה נראית אמנם רחבה, אך היא אינה רחבה דיה. שבתי בן דב למשל זוכה לפרק שלם, בעוד "הוועד למניעת הרס עתיקות הר הבית" אינו מוזכר, ולא מוזכר שמם של ד"ר אילת מזר וד"ר שמואל ברקוביץ. חיסרון זה מבליט את העובדה שהספר עוסק רק במה שמכונה פונדמנטליזם דתי, ומתעלם מגופים ואנשים אחרים שעוסקים בנושא הר הבית. לאחר בן דב בא תורם של יהודה עציון, מוטי קרפל והרב יצחק גינזבורג, שגם לכל אחד מהם מוקדש פרק שלם. הקשר הנוצרי מוסבר ומנותח בפרק האחרון .
נרטיב תאוקרטי פוסט ציוני

ענברי מתרכז בנושא הפונדמנטליזם או הרדיקליזציה של הדת, ואינו דן בהתחמקות השלטון הישראלי, על כל ממשלותיו, ממימוש הזכויות היהודיות בהר הבית על פי החוק החילוני, ומתוך שיקולים ערכיים, דמוקרטיים, הומניסטים וליברליים. הפונדמנטליזם האזרחי הזה, שמונע מיהודים להתפלל או לחפור בתוך המתחם, ובד בבד נותן יד חופשית לווקף המוסלמי להשחית ולהרוס, נעדר מהתמונה שענברי מצייר, ובכך שלמותה נפגעת והבנת הקורא נותרת חלקית. האם יש הבדל בין המושג פונדמנטליזם לבין קביעתו של ענברי ש"ספר זה עוסק באקטיביזם משיחי" (עמ' 12)? האם אלה עניינים זהים או שיכול להתקיים פונדמנטליזם יהודי במאה שערים ובני ברק למשל, בלי הקשר משיחי ובלי שיוך למאבק על הר הבית .

ענברי מציין שפעילות ציבורית ענפה בנושא הר הבית החלה במחצית השנייה של שנות השמונים, אבל הוא משמיט מרשימת הגורמים לכך את הבנייה המוסלמית הבלתי חוקית של במות תפילה על ההר, ואת השחתתם של אזורים נרחבים במתחם, למרות שמעשים אלה זכו להד תקשורתי. בעקבותיהם הוגשו שאילתות רבות בכנסת, התקיימו דיונים במליאה, נערכו ביקורים של ועדת הפנים של הכנסת, ואף הוגשה הצעת חוק להקמת מִנהל הר הבית שיוציא את ניהול האתר מידי הווקף .

הפגם בגישתו המחקרית של ענברי הוא שכל פעילות בעניין הר הבית מוגדרת מראש כדבר שלילי. גם אם אין בספר הטפה ביקורתית נגד פעילותן של הקבוצות שעוסקות בנושא הר הבית, מטבע הדברים הקורא מזדהה עם הכותב ונוצרת אצלו אוטומטית עמדה עוינת לפעילות זו. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שענברי כורך את העשייה למען הר הבית עם השאיפה ל"מדינת תורה", ומסמן את האפשרות "שהתחושות המשבריות של פינוי ההתנחלויות פתח מקום לנרטיב תאוקרטי פוסט ציוני כתגובת נגד" (עמ' 212 ).

אני מצפה מחוקר אובייקטיבי שיעמיד את נושא הר הבית בהקשר רחב יותר, או לחלופין שיצמצם את היקף הנושא וישנה את שם הספר בהתאם למשהו כמו "השאיפה למקדש כביטוי לפונדמנטליזם יהודי". מי שלא קרא את "הר המריבה" ויסתמך על ספרו של ענברי בלבד, לא יבין את היקף המערכה על הר הבית שנמשכת כבר למעלה מארבעים שנה. הממד הפוליטי , להבדיל מהממד הדתי, אינו בא לידי ביטוי בספר. הוא כולל פגישות עם ראשי ממשלה, שרים , ח"כים ומנהיגי מפלגות, ואין לו השלכות פונדמנטליסטיות. קיים גם ממד משפטי, שכולל להערכתי כ-150 עתירות לבג"ץ. ניתוח תוכנן של העתירות על פי אמות מידה משפטיות והיסטוריות מעלה שלא מדובר בפונדמנטליזם. גם הממד האזרחי חסר בספר, ולכן הטענה שקיים, או מתהווה, נרטיב תאוקרטי פוסט ציוני שמדרבן את הפעילות למען הר הבית, פוגעת בערך המדעי של הספר.

(ישראל מידד, תושב שילה, משמש כמזכיר אגודת "אל הר ה'", וכותב עבודת מחקר על הנכחתו של הר הבית בשיח הפוליטי הציוני - מתוך: http://ymedad.blogspot.com/2008/09/blog-post_1226.html )

צימוק:

קראנו ובכינו:

"הקרן למורשת הכותל

מודיעה על אירועים מרכזיים ברחבת הכותל

ביום חמישי ב' דחוה"מ סוכות יז תשרי תשס"ט

מעמד הכנסת ספרי תורה

זכר להקהל

תרומת הר"ר יצחק לייב ורות רענערט ומר גורג בירנבוים

הציבור מוזמן"

ואנחנו תוהים:

חוץ למקומו וחוץ לזמנו?

מדוע לא יקיימו מצוה כתיקונה

מדוע לא ישתתפו במצות "הקהל" בעזרת נשים שבהר הבית

מדוע כ"ירבעם בן-נבט" ישנו גם את המקום וגם את היום אשר בדו מלבם

אתה קורא יקר מצוה הבאה לידך אחת לשבע שנים אל תחמיצנה

התייצב נא ביום ראשון של חול המועד סוכות למעמד "הקהל" בשער המוגרבים משעה 7.15 בבוקר עד השעה 10.00 ומשעה 12.30 בצהרים עד השעה 13.30

על הר ציון ששמם, פני כבושים ולבי ישתומם, צרים אשר שממוהו האשימם, והאר פניך על מקדשך השמם. (מתוך יום חמישי דסליחות)

גם גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:

http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43

שנה טובה - גמר חתימה טובה - עו"ד ברוך בן יוסף – יו"ר התנועה לכינון המקדש -