עמדה יהודית-בעקבות מהומות הערבים בהר הבית...

העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב?!

... יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו...

הרב אריה ליפו ר"מ בישיבת "שירו למלך" חוות גלעד

נוכח חילול ה' הגדול והנורא , אשר הבית הגדול והקדוש, אשר בחר ה' לשבתו, כי בחר ה' בציון איווה למושב לו, זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי איוויתיה. עומד מוזנח ושמם- שועלים הילכו בו. ולצערינו אין די דורש לציון," ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה".

על כן נתעוררנו לגלות דעת תורה , ודעת הצדיקים האמיתיים, כי עלינו מוטלת הזכות והחובה הקדושה לעשות את אשר ביכולתנו, לגאול את הר הקודש,ההר הטוב הזה והלבנון. ואם כי לא בכוחנו אנו באים כי אם בשם ה' צבאות אלוקי מערכות ישראל, ובכוחו האין סופי, אנו פועלים בביטול ומעשה יחד-שכן גדולים מעשי צדיקים ממעשה שמים וארץ – שבמעשה הצדיקים כתיב מקדש א-ד-נ-י כננו ידך- כי כל מעשנו פעלת לנו, עם זאת אין לנו רשות לשבת בחיבוק ידים עלינו מוטלת החובה להתעורר בהתערותא דלתתא, בדרישה לציון- "דבעי דרישה", ועין מסילת ישרים סוף פרק י"ט שעלינו מוטל לעשות את שלנו ולא להביט על התוצאות. כי סוף סוף נחת רוח אליו יתברך שבניו מבקשים על בנין ביתו.

וכדבר ה' בידי חגי הנביא- ועשו כי אני אתכם נאום ה' ורוחי עומדת בתוככם! עי"ש

ולזאת עלינו לגלות דעת תורה נחרצת וברורה כי מקום המקדש שייך , לאלוקי ישראל, ולישראל עמו, כי בחר ה' בציון איווה למושה לו , כי יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו. זהו ההיכל למלך ה' צבאות ולמלכה כנסת ישראל השכינה הקדושה. ואוי לעבד הרוצה למלוך ולשפחה בישא המבקשת לרשת את גבירתה- אשר במקום להתבטל תחת מלכות ה' וכנסת ישראל מבקשת היא לרשת את גבירתה- וא"כ אין עיצה אלא גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא ירש בן האמה הזה עם בני עם יצחק.

אחינו ורעינו נעורר את לבנו לחוש את מעלת הארץ הקדושה , ובפרט מקום המקדש- שהוא הלב של העולם ודרכו שופע כל החסד האלוקי לעולם- כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם

ועוד נעורר לבב השומעים לדעת כי כל הברכה השפע הקדושה החכמה השלום החיים והעשירות , וכן המשפחתיות הזוגיות שלום הבית והבנים- "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זתים סביב לשולחנך".. כולם נובעים מהחסד האלוקי השופע לשכינה בציון- בקודש הקודשים. על כן כל הזקוק לברכה יתחבר בכל נפשו ומאודו למכון בית אלוקינו – ויעלה לציון ושם יתברך בכל טוב, כדכתיב " יברכך ה' מציון".

ולהפך חס ושלום כל שפע הברכה נעצר כאשר זונחים אנו את ציון- כמבואר בפרוש בספר חגי - "יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו על כן עלכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה וכו",עי"ש היטב, ולעומת זאת אומר הנביא שימו לבבכם על דרכיכם- מיום שום אבן על אבן בהיכל ה' מן היום הזה אברך.

זאת ועוד: כל השמירה על ארץ ישראל כולה תלויה בדרישתנו למקום המקדש, שכאשר הלב חי הדם זורם ומחייה עד קצות האצבעות, וכן מפורש בתורה הבטחה אלוקית " ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה"! הינו אם רצונכם להציל את כל ארץ ישראל עלו לרגל, ואז תעלה עמכם השכינה הקדושה לאור באור פני מלך חיים, ותקצר מאחיזת הקליפות , ואזי לא יוכלו החיצונים לגעת בגופה הטהור של השכינה היא א"י- "ולא יחמוד איש את ארצך"- כל השנה , "בעלותך לראות פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה" !

וברוך ה' אנו זוכים לראות בעיננו כיצד רבבות אלפי ישראל אנשים נשים וטף, גאונים צדיקים ועמך ישראל, עולים בשמחה ובטוב לבב לרגל סמוך עד כמה שניתן למקום המקדש! אשריהם ואשרי חלקם ובזכותם מתברך כל כלל ישראל וכל ארץ ישראל.

אולם אנו רואים כי עיקר המלחמה של הס"א היא על מקום המקדש וכל הערבים מתקוממים על זה שברוך ה' זכינו כי בשנים האחרונות החלו יותר ויותר יהודים לפקוד את מקום המקדש- בהר בית ה' בטהרה – ובמקומות המותרים,

וברוך ה' זכינו לגדולי ישראל פוסקי הלכה בעלי אומץ לב הלכתי, ואחריות על המשך גאולת ישראל ארצו ומקום מקדשו, כמו הרב דב ליאור הרב אריאל ,הרב רבינוביץ ממעלה אדומים הרב צפניה דרורי הרב דודקביץ ועוד רבים וטובים , שהעמידו את ההלכה על מקומה ,שלאחר טבילה כראוי מותר ומצווה לעלות ולהראות בהר ה' –עד מקום החיל (מותר להכנס למחנה לוויה (הר הבית) גם בטומאת מת אך בהטהרות מטומאות היוצאות מהגוף, ורק למחנה שכינה- העזרה(ומדרבנן מן החיל פנימה-) יש צורך בפרה אדומה.) ואף כי עדין לא כל הציבור זכה לזה עם זאת כבר יש בזה נחת רוח עצומה אליו יתברך , והמתקת הדינים מעל כל כלל ישראל, והראיה שהס"א מתקוממת ונבהלת זהו הסימן המובהק שעי"ז מתקדמת הגאולה.

ואם כי יתכן וצריך דעת להיות רך כקנה ולדעת לפעמים להמתין מעט עד שהגל שלה יעבור , עם זאת צריך עקשנות ועזות שלא לוותר ולא לסגת אלא להמשיך בשקט ובעקשנות לגאול את הר ה' מידיה, לא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא. ואדרבא להתעורר להבין את חשיבות הענין – כי מכל מלמדי השכלתי ובפרט מהיצר הרע –היכן שעומד על רגליו האחוריות אות הוא שמרגיש שקיצו קרב – ועם ישראל מתחיל לגעת במפתח הגאולה , לכן אחי ורעי עלינו להחליט למי הר בית ה' שייך למלכה כנסת ישראל השכינה הקדושה או חלילה לשיפחה בישא המנוולת- המצחקת ביצחק.

החובה מוטלת על כל אחד לתת כח למלכות דקדושא להתגבר על מלכות דס"א, ולעלות ולהראות ולהשתחוות בהר ה', כמובן בקדושה ובטהרה לאחר טבילה כהלכה – שקודמת לה :הסרת חציצות חפיפה עיון בכל גופו שאין חציצה וטבילה במקווה כשירה גם לטבילה דאוריתא- ואז לעלות בלב רוגש בביטול לשכינה הקדושה ,אל הר בית ה' ולסובב בחצרות בית ה' – עד מקום החייל,(בהדרכת ת"ח הבקיאים במקומות המותרים לכניסה) ולהרגיש כבן לשכינה השב אל הר בית ה' בשמחה עצומה על הזכות לשוב אל שולחן אבינו- ולהרגיש כביכול חיבוק מאבינו שבשמים הממתין לשוב בניו מארץ אויב –ויחד עם זאת להשתתף בצער השכינה בראותנו את בית ה' חרב ושועלים מהלכים בו, ושוב להתנחם בשמחה עצומה על הזכות לנחם מעט את השכינה שהיא מחכה כעקרה מבלי בניה וששה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה, ובהר ה' לעורר געגועים אל ה' יתברך , ולבקשו בלב ואם אפשר גם בפה שימשיך חסדים לשכינה הקדושה בקה"ק ,ישוב לעורר אהבתו האין סופית לכנסת ישראל רעיתו, ויפקדנה ברחמים. וישוב לבנות את ביתו לו ולרעיתו כנסת ישראל... בנה ביתך כבתחילה וכונן מקדשך על מכונו. . וממקומו ימשיך ברכה לכל עם ישראל כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם בב"א.

יברכך ה' מציון.

.

.

הרב ליפו בהר הבית