כן לעליית נשים להר הבית


דוד ברוקנר, בעל מדור "מקום המקדש", במאמרו האחרון "טהרות – עולם פשוט?" שפך מים קרים על קריאתה הנרגשת של הרבנית רבקה שמעון להקל על עליית נשים להר הבית.

הרב ברוך בן יוסף / התנועה לכינון המקדש


דוד ברוקנר, בעל מדור "מקום המקדש", במאמרו האחרון "טהרות – עולם פשוט?" שפך מים קרים על קריאתה הנרגשת של הרבנית רבקה שמעון להקל על עליית נשים להר הבית. טיעוניו של דוד נגד התרת הרסן, חזקים ומבוססים ככל שיהיו, מדכאים את הרגש הטבעי של בעלות הערגה אל הקודש כמו הרבנית שמעון ועוד נשים צדקניות רבות.

אין זה סוד בין שוחרי המקדש שיש מחלוקת קשה ביחס להתרת עליית נשים להר הבית. "התנועה לכינון המקדש" דגלה ודוגלת לאורך כל השנים שעל העולים להר הבית להיטהר כמה שניתן לפני שעולים להר, בתנאי שהחומרות והקשיים בהיטהרות לא ימנעו מהיהודים להעפיל אל ההר. תמיד חיפשנו איך להקל, משום שמספר היהודים העולים להר הבית היה כה זעום שלא ניתן לדחות אף אחד ואף אחת. מאידך, תנועת "אל הר המור" נקטה ונוקטת בגישה מחמירה המונחה על פי שיקולים שהחיפוש להקלות עבור העולים להר פוגע ברצינות העניין ואמינותם של החכמים המתירים לעלות להר בכלל.

כאשר נעמוד מול מציאות בה עומד מקדש בנוי ומשוכלל על הר בית ה', בוודאי טוב לשמור ולהקפיד על מצוות יראת המקדש וחומרתן של מצוות הטומאה והטהרה. אבל בימינו אנו, כאשר מסגדים, וואקף, תיירים, שוטרים ומגבנ"קים דרוזים מקדמים את פני העולים אל הקודש, איננו יכולים לוותר על אף

יהודי שנוכחותו על ההר מהוה מעשה כיבוש בכל משמעות המילה.

הגישה המחמירה בה דוגל דוד מזכירה את הסיפור המפורסם של אקמצא ובר קמצא חרבה ירושלים המובא במסכת גיטין. תשימו לב בסופו של דבר את מי מאשימים חז"ל בחורבן ירושלים, לא ברומאים, לא בבריונים, ואפילו לא בבעלי הריב – קמצא ובר קמצא, אלא בגדול הדור - רבי זכריה בן אבקולס. החכם, גדול הדור מנע את הקרבת הקרבן של הקיסר פן יאמרו שמקריבים בעלי מומין על המזבח ואחר כך מנע את הריגתו של מי שגרם למום ויצר את הבעיה פן יאמרו שמטיל מום בקדשים נהרג. עליו אמר רבי יוחנן, "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו"!

צר לי שאני נזדקק להשוואה הנוראה, אבל חז"ל לימדונו גם כן, שכל דור שבו לא נבנה בית המקדש כאילו החריבו. בנין בית המקדש לא יבוא מגישות הססניות פן יאמרו החרדים. כפי שהמהפכה הציונית הייתה אמורה לבטל את היהודי הגלותי בגופו, כך החזרה אל הקודש הייתה אמורה לבטל את היהודי הגלותי ברוחו.

ארחיק לכת ואומר כי העדר ציבור גדול של נשים על הר הבית הוא אחד העיכובים הגדולים למעבר למציאות המקדשית לה כוספים. תפילת היהודי לדורות עוצבה על ידי חנה, אמו של שמואל הנביא, שעלתה למשכן שילה להתפלל על עקרותה. עוצמת התפילה של נשים על הר הבית היא חוליה חסרה בדרך לגאולה שחייבים לתקן ויפה שעה אחת קודם.
.
עליית נשים להר הבית היא רק תוך שמירה על כל גדרי ההלכה:
.
.
.
יהודים מתפללים בהר הבית

8 תגובות:

  1. כל יהודיה בהר הבית - מקרבת את הגאולה

    השבמחק
  2. כבר עליתי עם בעלי וילדי כמה פעמים!
    שאזכה לעלות עוד, בעז"ה

    השבמחק
  3. לאשה אין עניין בכיבוש.
    היא יכולה להתפלל סמוך לשער הכותנה אם היא רוצה, אבל העלייה היא אקט הצהרתי בעייני, שחשוב לגברים משום כיבוש , אבל לנשים יש חיובים אחרים...

    השבמחק
  4. בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל,

    ובזכות עלייתן להר הבית , בעז"ה ניגאל שוב

    השבמחק
  5. נשים הן גם בני אדם , וכל עוד הן פועלות ע"פ ההלכה אין להדיר אותן מהערגה אל הקודש.
    נמאס מהשוביניזם בתרוצים הלכתיים.

    השבמחק
  6. לאסור עליית נשים היא חומרה שהופכת לקולה.
    יש שהתירו טבילת נשים רווקות לפני יום כיפור, על אחת כמה וכמה לעלייה להר.

    השבמחק
  7. טוב מאד, להתיר עליית נשים

    השבמחק

  8. באופן כללי מובן שכל מסקנות - גם אם הן חכמות וחשובות – אשר מבוססות על הפשט של האגדות ולא על הנמשל של הפשט – כל המסקנות כאלה גורמות רק לאסונות בלבד כי המסר של התלמוד לא נמצא בפשט שלו. אנו חייבים לפענח את הפשט של האגדות בשביל להכיר את המסר של מחבריו של התלמוד – כי הוא רק בנמשל של האגדות ולא בפשט שלהן!

    הנה שתי דוגמאות של יכולת שלנו לגרום לעצמנו אסונות בגלל שימוש בפשט של האגדות והמענות מפענוח של המשלים:

    "קמצא ובר קמצא – מי הם באמת ??!”

    התשובה לשאלה הזאת (ועוד דוגמא אחת של סכנה שבשימוש בפשט של התלמוד) נמצאים באחת הקישוריות:

    https://barkamtza2007.blogspot.com/ncr או
    https://barkamtza2007.wordpress.com/ או
    http://cafe.themarker.com/post/2999984 - עם מידע נוסף.

    קמצא, בר קמצא, שנאת חינם… אנו מדברים על שנאת חינם כאל שנאה של יהודים כלפי יהודים — ולא זה כתוב במקור של הביטוי הזה!
    המושג “שנאת חינם” הומצא במסכת יומא (ט’.) וכמקובל בתלמוד הוא לא הוסבר שם. וכפי שזה מקובל בתלמוד, הטקסט העשיר (שמסביר את המשמעות של מה שנאמר בְּמָקום העני) נמצא, כרגיל בתלמוד, במסכת אחרת. ובה החכמים שכתבו את התלמוד מסבירים לנו באגדה על קמצא ובר קמצא ששנאת חינם הייתה שנאה של בריונים כלפי גויים.
    כתוב בתלמוד: החכמים (בני תורה, בני אור) ידעו רצונו של יהוה וגם אחרי שהבריונים לא הפשרו להם לצאת מירושלים ולא הפשרו להם לעשות שלום בּגויים (בתוך גויים!) – גם אחרי זה הזהירו בני חאור את בני החושך ואמרו לבני החושך שלא יהיה להם סיעתא דשמיא – ולמרות זאת בני חושך (בריון=בר-יוֵן=בן-בוץ=בן-חושך) הרגו את בני אור (כתוב “קמו” [על בני אור]) והתחילו להילחם את מלחמת חינם – את המלחמה נגד הרומאים שהייתה אבודה מראש. מלחמה אבודה מראש, מלחמה לחינם, מלחמת חינם. אבל בני חושך שונאים גויים כל כך חזק שמוחנים להילחם מלחמת חינם (“שנאת חינם”) בגלל השנאה שלהם כלפי גויים. בגלל שנאת חינם.
    וזה מה שכתוב במסכת יומא: בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. כי אם בני חושך לא היו נלחמים את המלחמה שלהם נגד הרומאים, אז ירושלים לא היית חרובה.

    כמה דברים נוספים ניתן למצוא באתר הבא; למשל, במסמך “חמישה קטעים על המילה בריון” הוסברה בין השאר המשמעות האמיתית של מושג “שנאת חינם” של מחבריו של התלמוד:
    https://goo.gl/2SxSUy

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!