"יבנה המקדש" - גליון 3 ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏(128)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ אב ה'תשסט

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"

גליון 3 (128) - אב ה'תשס"ט - ת.ד. 31336 ירושלים 050-8649968 lamikdash@gmail.com

זה הזמן להירתם ולתרום ל"תנועה לכינון המקדש"          התקשר ל-050-8649968, תרום ב'כרטיס אשראי'

או עדיף בהוראת-קבע – לתנועה שכל מגמת פעולותיה       "יהוד הר הבית" – מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה

בעיתון קיר בירושלים כתב ח.פ. רמות – ירושלים

לכבוד המערכת

לקראת חג הסוכות הבא עלינו לטובה, אני רוצה להעיר דבר שלדעתי צריך תיקון.

כידוע, יש לעלות ולראות את מקום המקדש – זכר לעליה לרגל שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים, ולפי הספרים יש ענין לראות את המקום של המקדש (יש שיטות שצריך לראות את הריצפה, ויש שיטות שמספיק לראות את המקום בכלליות, אבל כנראה זה רק בדיעבד (ויעוין כל זה בספר עיר הקודש והמקדש).

לצערי אין מקום מיוחד לקיים את המנהג הזה. למיטב ידיעתי ישנן שתי אפשרויות: לעלות על גגות של מוסדות באזור, ובכך להטריחם, או לסמוך על בעלי בתים פרטיים באזור.

אם יש למישהו הכח, להפעיל את הרשות או אחד המוסדות לעשות משהו רשמי, תהיה זו זכות גדולה, ובכך נזכה לקיים את המנהג בשלימות.

יהי רצון שנזכה לעלות ולראות את בית המקדש בתפארתו במהרה בימינו אמן.

 

כאן הבן שואל:

אולי כדאי לחשוב על אפשרות "נוספת", לא 'זכר' ולא 'מנהג'

הרי יש "ענין" לבנות בית המקדש

הרי יש "ענין" לעלות לרגל לעזרה

הרי יש "ענין" לקיים ניסוך המים לחג

הרי יש "ענינים" רבים ועצומים מצוות דאורייתא ודרבנן, אשר מוזנחים ומונחים בקרן זוית ו'ציון דורש אין לה'

מתי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו שמסרו נפשם על קדושת המקדש, ולא הסתפקו ב'ענינים' 'זכרונות' ו'מנהגים'.

איך יערב לנפשי לראות את רצפת העזרה מחוללת כמסגד, ולא לעלות וליראות ולהשתחוות לפני ה' במקום אשר בחר.

איך 'דואגים' להשבית שמחת החג ב'ראית פני החורבן כהלכה' (ואולי זה רק מצוות אנשים מלומדה), תחת לקיים "הכל נכנסים להיכל לבנות ולתקן..."

האם החלפנו פרים בשפתינו, האם כל מעשינו כצפצוף הזרזיר, האם אנו מפתים בלב ובלשון מכזבים.

מה מאוד מתאים לכך, משלו של החפץ-חיים זצ"ל על הפסוק -

'ושמתם את דברי אלה על לבבכם':

עשיר אחד נאלץ להעדר מביתו למשך תקופה מסויימת. הוא חשש שהעדרותו תגרום לו להפסדים גדולים ולכן, כדי שעסקיו וענייני ביתו יתנהלו כשורה, הוא מינה את משרתו שיהיה ממונה במקומו על ניהול הבית והעסקים.

לתוספת חיזוק, כדי שהמשרת לא ישכח את המוטל עליו הוא כתב את כל ההוראות על דף והורה למשרת לקרוא את הדף בכל יום.

חלפה תקופה והעשיר חזר לביתו. במבט ראשון הוא הבחין שהעסק מוזנח וגם עניני הבית מתנהלים באופן כושל.

הוא קרא למשרת ושאל אותו לסיבת הדבר.

ענה לו המשרת: האמן לי שקיימתי את מה שביקשת ממני. בכל יום קראתי היטב את הדף שנתת לי.

גער בו העשיר: האם הנך סבור שהמטרה היתה קריאת הדף ההוראות בדף מטרתן היתה שלא תשכח מה לעשות, שלא תזניח את מה שמוטל עליך,

אולם אם לא עשית מאומה ורק קראת את הדף, הרי שהזנחת את תפקידך וגרמת לי נזק גדול!

 

* * *

מכון המקדש מקים מזבח בהתאם לכללי ההלכה

אבנים מים המלח, זפת ממדבר יהודה וחול ממצפה רמון הם חלק מהמרכיבים של המזבח שמתכוונים להקים אנשי מכון המקדש

לקראת האירוע אספו אנשי המכון עשרה קוב של אבנים שלמות מעומק ים המלח, מנהל המכון, הרב יהודה גליק מסביר כי אנשיו נשלחו לים המלח מתוך הנחה שבמקום זה לא דרכה על האבנים רגל אדם והן לא נפגעו במרוצת השנים. "כך אנחנו מקבלים אבן שלמה, לא שבורה, שלא עבר בה ברזל".

את המזבח הקימו אנשי המכון בתשעה באב אחר הצהרים, בחצר ביתו של מרכז איסוף האבנים, יוני צדוק, בישוב מצפה יריחו. המזבח המדובר צפוי להתנשא לגובה של 4 מטרים ולהגיע להיקף של שישה מטרים על שישה מטרים.

מוסיף הרב גליק ומספר כי החומר שידביק את האבנים הוא חומר מיוחד, חזק מאוד העמיד באש שתודלק במזבח באופן תמידי במצוות הכתוב בתורה, ומנגד חומר שאינו קולט חום על ממנת לאפשר את עבודת הכוהנים במקום. הוא מספר שהחומר מורכב בין השאר מזפת שנאספה במדבר יהודה ובחול שנלקח ממכתש רמון.

עוד סיפר הרב גליק כי בתחילת הבנייה בירכו אנשי המכון, בניצוחו של הרב אריאל, ברכה ייחודית ובלתי מוכרת: "ברוך... שציוונו לבנות מזבח".

ובעקבות הידיעה -

שאילתא:

יסוד המזבח

לכבוד הרב יהודה קרויזר שליט"א

 

שמעתי שאתם בונים מזבח, ואני שואל:

איך אתם עושים היסוד הדרומי והמזרחי, האם זה נכפף לכיוון דרום ולמזרח אמה, או זה רק המשך ישר של יסוד מערבי וצפוני  

וראיתי במכון המקדש שמציירים בלי כפיפה, וזה צריך עיון גדול,

כי אז יוצא שחלק של זריקת דם הוא שלא כנגד היסוד - ובפרט לדעת רב (זבחים נג:) שנותן שתי מתנות בכל קרן לשתי רוחות,

והרי כנגד היסוד מעכב בנתינת דם כדאמרינן (נא. נג:), וכבר טען זה החז"א זבחים ס' ט"ז ס"ק ג'

יצחק ברנד

קוראים כותבים:

1 ) –

הפעם אני נחלץ להגיב (על כתבתכם בגליון הקודם – 127),

לא ראיתי את העלון על לשון הרע, אבל איני מוצא שום פסול במה שהוא כתב מלבד זה שהוא נקט כדעה אחת, אבל במה שהותקף אין צדק כלל. ראשית אמרו שלשה"ר זה המצוה 'המסחרית' שלו, אינני רואה באיזה דרך זה מסחר העלון מחולק חינם ומסתבר שיש נודבים את עלות ההוצאה אבל אני לא סבור שיש כאן רווחים מסחריים, ואין ספק שכל מצוה צריכה להיות יקרה בעיני כל אחד מישראל, ולמה המתקיף קבע שזו מצוה של הכותב, והכותב כלל לא זילזל במצוות המקדש, אלא הוא נקט כדעת רש"י האומר בשני מקומות שבית המקדש השלישי ירד בנוי ומשוכלל מן השמים, וזו דעה אחת והרמב"ם פוסק לא כך, אבל האם על רש"י גם יתבטא עפ"ל בגלל שסבר שירד משמים.

ומלבד  זאת אין כאן שום קרירות למקדש גם אם יתברר שיש צורך בממון עצום הוא כותב שהסך העצום היה נאסף תוך שעתיים. למה ואיך, כי יהודים חשוב בעיניהם המקדש יותר מכל וימכרו את ביתם שבגולה במהירות אפילו בלי לדרוש מחיר טוב, כדי שיהיה ממון לבניית המקדש! אבל מאחר ולדעה מסוימת לא נדרש הוצאת ממון יש לתת את הדעת בכל הרצינות על הדברים האחרים המעכבים, ואין דרך עוקפת בעניין זה גם כן! עד שלא תעקר שנאת חינם מבינינו איך יבנה, ושנאת חינם כמובן כרוכה בלשון הרע והמנעות מלדון לכף זכות את הזולת. וזה כמובן מצוה בפני עצמה, אבל כאן היא באה גם כמנוף לבנין המקדש, ומה חסרון יש בדבר?

ומכון המקדש ו"התנועה לכינון המקדש" צריכים לשוש על כל יוזמה כזו שמקדמת את העם במניעת שנאת חינם ולה"ר, שאם לא כן אין לכם חלק ונחלה באמונתינו, הלא חז"ל הם מגלים לנו את הסיבות הפנימיות לחורבן, זה לא היה מחמת שלא היו לאנשי יהודה באותו זמן מספיק טנקים ולא מחמת חסרון ממון, אלא מחמת מידות רעות ומחלוקות וקיטוב פנימי.

ואגב עוד הערה, בתוך דברי המתקיף כותב שיש כאן ביטול קדושה עשירית. אני מסופק אם הכותב למד מהמקור במס' כלים את עשרת הקדושות, כי אז היה רואה ששבעה מתוך עשרת הקדושות קשורים בהר הבית ובית המקדש ולא רק הקדושה העשירית . .  . אבל שוב לדעתי אין כאן שום ביטול, כי כל אותם קדושות שרירות וקיימות גם אם ביהמ"ק יורד מן השמים.

ונזכה לראות בשוב השכינה למקומה בב"א.

אלעזר מן הדרום

 

2 ) –

בס"ד

תגובה לגיליון 123 בענין דעת הרב שפירא על עליה להר הבית - תשובת הרב אליעזר מלמד:

שאלה:

האם מותר לעלות להר-הבית במקומות שבהן לכל הדעות לא עמד בית המקדש, כאשר הדבר נעשה בפיקוח אנשי משמר המקדש שמסבירים היכן מותר לדרוך וכיצד יש לעלות?

תשובה:

מותר לעלות להר הבית על פי הדרכת אנשי משמר המקדש. ובמיוחד יש בזה ערך בתקופה זו, שיש תועלת בעלייה, לשמירת ריבונותינו שם. ואף הנמנעים אינם אומרים שאסור, אלא גודרים גדר, כדרך שגדרו גדולי התלמידי החכמים שבדורות הקודמים. ופעם שאלתי את הרב הגאון מו"ר הרב שפירא (שליט"א) [זצ"ל] ואמר שאי אפשר לאסור את המותר, אמנם גם אינו רוצה להתיר. גם אבי מורי נוקט בעמדה זו, אבל אינו מונע מלעלות למקומות המותרים, אלא שסבור שהטוב ביותר הוא לסגור את הר הבית בפני כולם, ולשומרו כך עד בניין בית המקדש במהרה בימינו.

לצפיה בתשובה:

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=184

בהזדמנות זו-יישר כח על פעילותכם החשובה לכבוד מקום מקדשנו

אריאל יוסף פריימן

 

3 ) –

אני לא יודע איך זה לאנשים אחרים, אבל הסגנון שלכם לאחרונה מטיפני ומתלהם, ואותי הוא מרחיק.

אם הקטע של מכון המקדש הוא ליצור לציבור הרחב נקיפות מצפון, לא תצליחו.

יש רבנים גדולים שיכבסו וימרקו את נקיפות המצפון שתתחילו לעורר.

 

עצבנות מעוררת עצבנות.

ישעיהו

3 ) –

בס"ד מוצש"ק 'קורח' תשס"ט

כל מה שהנכם עושים שהבר הבית ישאר בידינו ולא יוכלו אויבנו לעשות בו כרצונם, ובפרט שזכיותינו חיבות לגבור על שלהם - לזה אין ויכוח!

יחד עם זאת אין שום גורם הלכתי שיש לו זכות להרשות לדרוך בהר הבית בזמן שכולנו ללא יוצא מהכלל טמאי מתים. כל תינוק נולד טמא!!!!!!!!!!!!

אם מי שהוא חולק על כך, יש כרת בדבר!!! ואל תנסו לטשטש את האמת, כי 'זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו'.

מרוב שהנכם דבקים במטרת על, אל תרדו אל עבר פי פחת מרוב הטירוף!!! כן כן טירוף!! לדרוך, במצבנו כיום, על הר הבית 'והשימותי את מקדשכם' אע"פ ששוממים הם בקדושתם.

 אם עדין הנכם חושבים אחרת, חבל להגיב, כי 'למה זה אתם עוברים את פי ד' והיא לא תצלח'.....'אל תעלו כי אין ד' בקרבכם ולא תנגפו לפני אויבכם'..

 

בהוקרה על הרישא ובצער חמור מאד על הסיפא משה אשר

משה קלויזנר

תגובת מערכת:

לעניות דעתינו ולעשירות נסיוננו, מלבד מה שהכותב 'טועה' קשות בדבר הלכה, הרי שאין שום אפשרות לקיים את הרישא אותה הוא מוקיר, בלי לקיים גם את הסיפא עליה הוא מצטער חמורות – ושוב: 'בטעותו כי רבה'.

 

* * *

יקותיאל בן יעקב: "כך נעצרתי בהר הבית"

 

כתב ערוץ 7 פגש בפעיל הימין יקותיאל בן יעקב עם שחרורו ממעצר ושמע ממנו על סיבת מעצרו במהלך הביקור בהר הבית.

הכתבה במלואה  http://www.inn.co.il/News/News.aspx/192687

 

* * *

 

גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:

http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43

וגם ב:

http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530

 

http://lamikdash.blogspot.com/2005/04/blog-post_16.html

 

יש חדשות גם ב:

http://www.sosamikdash.cjb.co.il

תזכורת עצובה:
 
בכל חודש אלול הבא עלינו לטובה
 
הר הבית יהיה פתוח לגזע היהודי
 

אך ורק בימים א-ה בין השעות 7.30 עד 10.00 בבוקר

 בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר

התנועה לכינון המקדש - 050-8649968

לפרטים תגובות סירובים ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com

תגובה 1:

  1. למשה קלוינר

    לא יודע מתי המצאת את ההלכה שטמא מת אסור להיכנס להר הבית,

    בזמן שהרמב"ם ביאת מקדש הלכה ד', "טמא מת אפילו המת עצמו 'מותר להיכנס להר הבית' שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, עמו במחנה לוויה"

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!