בטאון דוא"ל: גליון 2 ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏(135)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ תשרי ה'תש"ע

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"

גליון 2 (135) - תשרי ה'תש"ע - ת.ד. 31336 ירושלים 050-8649968 lamikdash@gmail.com

ציון לנפש חיה
מרן הצדיק אדוננו רבי דוד טעביל אלבום זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא

בחול המועד סוכות ח"י תשרי, יום השנה לעלייתו לגנזי מרומים
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

* * *

כדאי לראות: עליה של ישיבת מעלה אדומים להר הבית
http://2424.co.il/news_read.php?n_id=2076&cat_id=4&tmp=886


* * *

הפעם תא חזי ותא שמע
ולקריאה בעיקר יין ישן

* * *

למה ???
• למה כשערבים משתוללים מענישים את היהודים?
• למה בחג מוסלמי פוגעים בכניסת יהודים להר?
• למה בחג יהודי גם פוגעים בכניסת יהודים להר?
• למה משטרת ישראל מעדיפה את רגשות המוסלמים על זכויות היהודים?
• למה המשטרה פגעה בכבוד זקן ראשי הישיבות ביש"ע מו"ר הרב נחום
רבינוביץ' שליט"א?
• בעצם למה לא??!
כי
אין די יהודים שעולים להר הבית!!!

ביום ה' כ"ז בתשרי (15/10/09) מ-7:30

בסיום חודש החגים

נעלה בהמונינו להר הבית
יש לטבול במקוה טהרה לפני העליה. אין להכנס להר בנעלי עור.
יש להצטייד בתעודת זהות או ברשיון נהיגה.
לפרטים והרשמה: 050-8649968


זה הזמן להירתם ולתרום ל"תנועה לכינון המקדש" התקשר
ל-050-8649968, תרום ב'כרטיס אשראי'
או עדיף בהוראת-קבע – לתנועה שכל מגמת פעולותיה "יהוד הר הבית" –
מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה


דרשו ה' בהמצאו – במקום ובזמן


סיפורי מתחיל בנסיעה לירושלים על מנת לעלות להר הבית. כמובן, שטבלתי
כדין, לאחר שהסרתי את כל החציצות. את הלכות מורא מקדש, והמקומות המותרים
כבר היכרתי. ויצאתי לדרך לקראת המעמד הפרטי של "מה נורא המקום הזה".
בדרכי, עוצר אותי יהודי חרדי, ומבקש טרמפ. "אני צריך לכותל המערבי. האם
אתה אוכל להתקדם איתך"? "בשמחה" עניתי לו. "ואף תוכל להתלוות אלי עד
למקום עצמו."
והתוספת האחרונה היתה גדולה מהראשונה. מאחר והוא לא היה בקי בסמטאותיה של
ירושלים העתיקה, ובן לויה שידריך לו את הדרך, היה לו לעזר רב.

החנתי את הרכב ליד שער יפו, והחלפתי את נעלי העור בנעלי בד.
כשכולו תמה, שאל אותי אותו יהודי: "מה זה? וכי יום כיפור היום?!"
עניתי לו "כן! זהו יום כיפור פרטי שלי!"

אני עולה להר הבית, ואכן דומה הדבר ליום הכיפורים.
כביום הכיפורים, טבלתי במקוה כהיטהרות לעליה להר, התכוננתי בהסרת חציצות
הגוף לפני המקוה, ואף בחציצות הנפש לפני "מקוה ישראל ה'", והנה אני נועל
נעלי בד כביום הכיפורים, בעת שאני בא לפני השכינה.

*

"דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב". דורשים חז"ל, אלו עשרה ימים שבין
ראש השנה ליום הכיפורים. ימים שה' קרוב אלינו. ימים שה' כביכול יוצא
מארמון מלוכתו, ובא אלינו.
וכשם שיש "בהיותו קרוב" מבחינת הזמן, כך יש בהיותו קרוב מבחינת המקום.
וזהו הר הבית ובית המקדש- מקום השראת השכינה.
גם כאשר עולים להר הבית, מקיימים "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב".
וקרבה זו אינה קיימת רק בעשרת ימי תשובה. היא קיימת בכל ימות השנה.
בעליה להר הבית, השכינה אינה יוצאת מביתה אלינו, אלא אנו באים אליה אל ביתה.
שם בהר הבית השכינה שורה. שם אנו מקיימים "לשכנו תדרשו ובאת שמה". ושם
אנו מקיימים בכל ימות השנה "דרשו ה' בהימצאו". אנו דורשים את ה' במקום
המצאו.

"מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קודשו. זה דור דורשיו"

*

ואם בכל השנה, בעת עלייתנו להר הבית, אנו מקיימים "בהמצאו" רק במימד
המקום, הרי שאם עולים להר הבית בעשרת ימי תשובה, זוכים לעניין במשמעות
כפולה.
"דרשו ה' בהמצאו" מבחינת המקום, "קראוהו בהיותו קרוב" מבחינת הזמן.

מאיר גולדמ'



מדור הסטורי:
ירחון "יבנה המקדש" המשך מ-(כ טבת ה'תשמ"ח גליון 3)


פרוטוקול מאסיפת חברים שנתקיימה ביום שני ל' כסלו התשמח
נוכחים: אברהם אייזיקס, דוד אוזדאבא, יוסף אלבום, מרדכי אקרמן, דוד בר
חיים, מיכאל בן-ארי, עודד כיטוב, גד סרווטמן, ישראל שניידר.
אורחים: דוד אלבום, יוסף שיפר.
הישיבה נפתחה בשעה 7.45 וננעלה ב-9.00
יו"ר: דוד בר-חיים
א) הערת היו"ר: באסיפה זו משתתפים 8 חברים בלבד, להזכירכם שבתקנות (2.ב)
נקבע: החברים מקבלים על עצמם להשתתף בישיבות האסיפה הכללית!. (בהמשך
הישיבה הגיעו חברים נוספים ואורחים, בהתחשב עם העובדה שהיה זה יום גשם,
הרי היתה אפוא השתתפות נכבדה למדי, כמובן אין בכך משום ביטול הפניה אל
החברים שאינם טורחים להופיע גם בערבי קיץ!).
ב) נמשך הדיון על הצעת תקנון-הארגון, ונתקבלו בה התיקונים דלהלן:
] בסעיף א1 נעשה שינוי נוסח כדלהלן "חבר הארגון הוא מי שהתחייב בחתימתו
על טופס היסוד. למלא את חובות החבר שהן: ...". משמעות השינוי היא שאין די
בהבעת נכונות גרידא אלא נדרשת חתימה ממש.
2] בסעיף ב4(ג) לאחר דיון הוסכם לפשט את תהליך ההצעות-לסדר, ולשם כך נעשה
שינוי בסעיף הנ"ל. הנוסח החדש: "הצעות לסדר תוגשנה בפתח האסיפה הכללית על
ידי כל חבר החפץ להעלות נושא או רעיון לדיון. לצורך זה תוקצב דקה אחת לכל
חבר ולאחר מכן תתקיים הצבעה לקבוע אלו הצעות יידונו. והאסיפה תתנהל לפי
הצבעה זו. דבר זה ייעשה בתחילת כל אסיפה".
3] לעומת זת לגבי דיון בביטול החלטות ישנות נתקבלה הצעת החברים אלבום
וסגל הדורשת לשם כך הצעת רוב החברים. אמנם עצם הביטול יעשה גם על פי רוב
משתתפי האסיפה. סעיף ב4(ד)2 שונה אפוא ונוסחו החדש: "הצביעו רוב משתתפי
האסיפה לבטל את ההחלטה הקודמת בנידון...".
ג) החבר א' אייזיקס העלה בשם ידידו, עובד בכיר לשעבר במשטרת ישראל.
סבירות להקלה בשעות הכניסה להר הבית על ידי יצירת קשר עם אישים ערבים
בעלי השפעה, על אף הספק בדבר סיכוי ריאלי לתוצאות חיוביות, נערך דיון
בשאלה העקרונית: האם מכבודו של הקהל לקיים קשר עם אנשים שאינם בני ברית
בנושא הר הבית, והאם אין בכך כעין הכרה בבעלות ערבית על ההר. נשמעו דברים
בעד (כיטוב, סגל ועוד) ונגד (ד' בר חיים), ולבסוף הוסכם על דעת הרוב שלא
לשלול גם פתח זה ולהסמיך ידו של המציע לגשש בכיוון הצעתו.
ד) דוד אלבום סיפר על ההשתחויות הנעשות לאחרונה (ראה בראש הגליון) בהר
הבית והזכיר בשם הרב ישראל יעקב פישר, להקפיד לעשותם על הדשא או הקרקע
החשופה שבמזרח העזרה ולא על רצפת האבנים (בלא הפסק בגד) משום איסור "אבן
משכית" לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה – הקיים לדעתו גם בהר הבית שמחוץ
לעזרות ולא רק בבתי כנסיות שבמדינה.

ולבסוף: דיון נוסף בענין ההצעה להכין מעמד הקהל חגיגי לפני שלחנות ערוכים
לחברים בני משפחותיהם וכל הנלוים עליהם (ראה להלן בגליון זה). ההצעה
נתקבלה על דעת רוב החברים והוסכם להשתדל בהכנתה לקראת ראש חודש אדר.

האסיפה הבאה ביום שני ו' שבט בשעה 7.15 בראשה ישב: שבתי זכריה, באסיפה
זו אנו מצפים לאורחים שיבואו בעקבות המכתב שנשלח לאוהדים, ולפיכך תוקדש
רובה ככולה להסברת ענייננו לפני האורחים.

*

נוסח מכתב הקריאה להצטרפות
בעלון הקודם הזכרנו בפרוטוקול סעיף ד על מכתב קריאה-להצטרפות שהוכן בועדה
פוליטית משפטית, בע"ה הוכן המכתב והופץ. להלן נוסחו המלא.
ב"ה
ירושלים חנו-כ"ה כסלו תשמ"ח
לכבוד
הנידון: קריאה קדושה למען מקום בית מקדשנו.
א.נ. המצב בהר הבית מקום מקדשנו הוא כזה, שלמרות שירושלים היא בידי
ישראל, נראה לצערנו, כאילו הציבור היהודי שכח את האתר המקודש ביותר מדורי
דורות, ב"ה יהודים פוקדים באלפיהם את ה"כותל-המערבי", אך שוכחים כי
ה"כותל" אינו אלא אחד מכתלי מקום המקדש, וקדושתו של ה"כותל" באה אך מכח
המקדש.

אנו שואלים אי התשוקה שהיתה קיימת בכל הדורות למקום המקדש?

התאגדנו יחד לפני מספר חדשים – קבוצה שבעיקרה אנשי ירושלים – במטרה לפעול
יחד בנושא "הר הבית". האגודה מורכבת מאנשים יראי שמים וביניהם רבנים
וגדולי תורה.

כדי לפעול הלכה למעשה, קבלו חברינו על עצמם, לפקוד את "הר הבית" לפחות
אחת לחודש, ולעלות אליו בטהרה כדת, נוסף על כך קבלנו על עצמנו לתרום סכום
חדשי של לפחות -20 ₪, זאת לשם מימון הפעולות וקידום הנושא.
האגודה שמה לה למטרה עיקרית לעורר מחדש בציבור היהודי בארץ ובתפוצות, את
התשוקה למקדש, לדעתנו הנושא חיוני לעם מבחינה לאומית ודתית כאחת.

בחמשת החדשים שעברו הספקנו לארגן מתנדבים למשימות מיוחדות כוועדות ארגון,
משפט, הלכה וכספים, אנו נעזרים במזכירה, נפגשנו בינינו עד היום אחת
לחודש, וועדות ישבו לפחות פעם נוספת בחודש, כמו כן אנו מוציאים כתב-עת
נסיוני.

... "קול המון כקול שדי" ... החלטנו על כן לפנות אליך בקריאה מקרב לב,
להצטרף לאגודתנו, להרחיב שורותינו, כדי לפעול יחד בנושא החשוב הזה, על כל
יהודי החרד למקום קדשו, להוציא מקרבו את "מחשבות הגלות" וקודם כל לעלות
אתנו ל"הר קדשנו" ולעורר בכך מאות ואלפים אחרינו, בכך נוכיח את קשרנו
למקום וחזקתנו בו, לבל יוכלו אויבינו להתנכל לנו.

בידענו שכבודו אוהד את הנושא, אנו פונים באיגרת זו ומבקשים להצטרף אלינו
ולפעול יחד בצורה מעשית למען המטרה הקדושה.

הפגישה הבאה תתקיים ביום שני ו שבט התשמ"ח (25.1.88) בשעה 7.15 בערב,
בבית הכנסת "אחדות ישראל" ברחוב יפו 91 בחצר "בית היתומים הספרדי" קומה
ב'. נשמח לראות אותך במחיצתנו.

לפרטים נא להתקשר טלפונית 02-634472, 02-667395, 02-246660 או לת.ד. 16298 ירושלים.

בכבוד רב, ובתפילה לגאולה שלמה בקרוב
חברי המועצה הארצית לכינון המקדש
(שם זמני)


* * *



דעה אישית
"הקהל על שום מה"
(על התכנסותנו המיועדת לחדש אדר).

בפגישתנו האחרונה אור ליום ב' טבת הוסכם על הכנת מסיבה כללית של כל חברי
אגודתנו, נשיהם בניהם ובנותיהם וכל הנלוים עליהם (וכל המרבה הרי זה
משובח!) – מתוך תקוה כי הדבר יביא לליכוד השורות בינינו, ולדרישת ציון
בפרסום ובפרהסיא.

סוד גלוי הוא כי אנו, כפרטים, כל אחד בסביבתו הריהו חריג במקרה הטוב,
ונשוא לעוינות במקרה הפחות טוב (-רק דלות מעשינו היא הסיבה לכך שאיננו
נרדפים ממש!), ובאמרנו "סביבה" – לא פעם הכוונה גם לבית פנימה, אם מצד בת
הזוג ואם מצד הצאצאים, ההורים המחנכים והרבנים.

לו רק עקב עובדה זו, תהיה תועלת אשר לא-תסולא-בפז, בהתכנסותנו, בה נפגין
קודם כל כלפי עצמנו כי סוף סוף בנינו מסגרת אשר בה הכמיהה לבנין המקדש
איננה חריג אלא נורמה, ובה העשיה – לא הצפצוף – למען בנין הבית, היא חובה
מעשית ושאיפה חיה ולא מצות-אנשים-מלומדה, בזאת נבנה סביבה אשר עונה
ואומרת קול אחד: שם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך: שם נעזור איש לרעהו ואיש
לאחיו יאמר חזק: שם נהיה פטורים-לשעה מענשם של קנתרנים למיניהם, הלוחמים
בחרוף נפש למען אפס-מעשה, ומבקשים שכר כפינחס – מתוך תמימות או היתממות –
על "השמעות לרבנים".

ולמה בסעודה? – שכן אמרו חכמים (חולין ה ב) אין הסתה (גם במובן החיובי)
בדברים, אלא באכילה ושתיה, ועוד אמרו (סנהדרין קד א) גדולה לגימה שמשרה
שכינה.

אמנם הקדש והמקדש מטרתנו, בקרבת אלקים חפצנו, אבל דרך ארוכה עוד לפנינו
וחשוב על כן שנתקרב, כאותם עצמות יבשות בחזון יחזקאל, "עצם על עצמו" כדי
שנוכל לעמוד כגוף אחד למול כל ההפרעות העומדים – ועוד תעמודנה ביתר שאת –
כנגדנו, השטן וחילותיו ערוכים כל שעה להתייצב לפני הולכי בדרך מצוה מאז
אבינו הראשון שאחז דרכו בזריזות אל הר המוריה לקדשו בקרבן הנורא מכל. –
בעקידת בנו כמצווה עליו מפי ה', ובפי המשטין מינים שונים של טיעונים
לעכב, החל ב"פרומקייט" וכלה בריפוי ידים וערעור-אמונה, כתיאורם של חז"ל
במדרש רבה. מעשה אבות סימן לבנים וגם אנו זקוקים להרבה כוחות כדי להזהר
מן "היועצך לפי דרכו" גם אם "כתלמיד חכם נדמה לך".

ועוד זאת: כבר הזכרנו כי חסרים אנו את הכמיהה למקדש בעיקר משום שכמעט אבד
מקרבנו "הווי המקדש", זמן רב מדאי חלף מאז חוינו את המקדש, וכבר התרגלנו
לתרבות תורנית אשר "נאכל חצי בשרה", אנו חוזרים כתוכי אחר המקוננים על
חסרון קרבן פסח, עליה לרגל, חגיגה והקהל, הבאת ביכורים, "מראה כהן", ריח
הקטורת ועוד, אבל האמנם יכול אדם לקונן באמת על דבר שלא נוסה בו, לא חוה
אותו ולא טעם טעמו? – וכאן תפקיד גדול לנו: להחזיר עצמנו אל תרבות המקדש,
טעמיו ומראותיו, להקים בקרבנו "מקדש בדרך" (כענין "מדינה בדרך"), לתרגל
ולעורר מחדש את החושים לקראת המקדש והליכותיו, ומתוך כך יפתחו לנו
שערי-מעשה לבוא בם בית ה'.

חיי המקדש כרוכים במדה מרובה באכילה ובשתיה, בשירה ובזמרה, וכשם שאינה
דומה עמידה בעזרה לפני הכהן בעבודתו לאמירת "סדר עבודה" בסידור התפילה,
כך אינה דומה "אכילה לפני ה'" או שירה וזמרה על רקע המקדש לאכילה ושיר
בעלמא, והרי הכתוב מעיד כי אכילת מעשר שני בירושלים מולידה בלב יראה
ושמחה "כל הימים", ענין זה נכבד כל כך, עד שעשרה אחוזים בקרוב מכלל התוצר
הלאומי מוקדש בתורה לשם אכילה לפני ה', את שעותיו היפות ביותר – מבחינה
רוחנית וגשמית – היה אדם מישראל עושה בירושלים בה הוא זוכה לירו-שלם –
ראיה שלימה ויראה שלימה, מתבשם מתורתה וחכמתה ותפארתה ו"ממלא את מצבריו"
בגשם נדבות ורוח הקדש לכל ימות השנה. – כמדומה שסעודה שנקראה
לשמו-של-מקדש, אפילו בחורבנו, יש בה משהו-מן-המשהו מ"אכילה לפני ה'"
"ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה" – ואין אנו פטורים מנסיון
אשר כזה.

ידוע ומפורסם בספרי חסידות כי מתוך אכילה בקדושה ניתן להגיע להשראה והשגה
גבוהים יותר מאשר מתוך תענית ותפילה, הבה נכנס לעבי-הקורה גם בנושא זה
וה' יאיר עינינו, כמו כן יתכן שהכנת סעודה לשם המקדש מצד אנשים הכואבים
את החורבן כמונו – יש בה מסירות-נפש רבה יותר מן ההתמסרות לענין רוחני
טהור. אם כן – רשאים אנו לצפות לפירות טובים ונכבדים.

ותועלת נוספת, קרובה יותר – מדרך הטבע קיימים גם בציבורנו הקטן הבדלי
גישות – זעירים אמנם – כלפי המטרה, חילוקי הדעות בדר ך ובאמצעים באים
לידי ביטוי באסיפות החדשיות וכך נאה וכך יאה, אבל יש לתת מקום להתוועדות
מסוג אחר, אשר בה תבוא דווקא לביטוי אחדות הדעות וקרבת הלבבות הפנימית
שבין אותם מתי מעט – לפי שעה – ש"תפס" אותם ענין המקדש כנקודה מרכזית
מקשרת לב ומח, "עם אחד בלב אחד" – אך ורק במקום אחד מיוחד לא-ל המיוחד.
אין כמו סעודת-מצוה לביצור "המשפחה" וחישוף הנקודה הפנימית המחברת.

הבה נתגייס כולנו במסירות גם לארגון מטרה "גשמית" זו, יכין נא כל חבר,
כבר היום, רשימה של בני משפחה, שכנים וידידים המוכנים להשתתף (נא להודיע
על מספר המשתתפים !). יעלה הצעות ורעיונות ואולי גם יכין דברים לשאת לפני
המתכנסים, אם בעל נגון הוא יתכונן לכבד את ה' מגרונו או בכל כלי שיר, וה'
יראה ללבב כי לא לכבוד עצמנו אנו עושים, ויראנו עין בעין בשוב שכינתו
לציון. אמן כן יהי רצון.


* * *


בני עליה

למען שממות היכלך

לכאורה כל כך פשוט וחלק: עולים להר, נבדקים ונרשמים בכניסה על-ידי משטרת
ישראל, מחכים לליווי, מסתובבים במסלול הקבוע בלווי משטרתי בתוספת אנשי
הוואקף ויוצאים, עוד שבוע, לפעמים חברים מגיעים – אבל לפעמים נכנסים לבד
או רק עם עוד אחד, אבל "תכליס" מה עשינו? האם הועיל הסיבוב? איך, והאם
בכלל קידמנו בכך את מטרתינו לבנות את בית-המקדש? האם נוכחותינו השבועית
מועילה? על מי בכלל עושים רושם?

תשובתי לכל השאלות האלו החלטית וניתנת ללא היסוס: נכון להיום, אין עוד
ביטוי יותר מוחשי בשטח מאש לבקר לעיתים תכופות בהר, לא רק לאחרים אבל גם,
ואפילו חשוב יותר, לעצמנו, והענין הרבה יותר מסובך ממה שהוא לפעמים נראה,
ההישגים המזעריים שהשגנו עד הלום, הזכות לערוך סיבוב מלא, ההיתר להכנס עם
ספר (למרות שלא מדובר עדיין בספרי קודש) לא ניתנה לנו בבת אחת.

חברים מוכרחים לזכור שאנו, שחזותנו החיצונית מוכיחה על היותנו שומרי תורה
ומצוות, בגדר חשודים בביקורנו בהר, ברור לכל רואינו שמטרתנו לבקר באתר
בית מקדשינו לא במסגדים.

היחס כלפינו הוא בהתאם, בביקורנו בח' טבת, נתקלנו בעוד שינוי-מצב-רוח של
משטרת ישראל: במקום לאשר כניסה לכל החבורה שמנתה שבעה בבת אחת, השוטר
אישר רק ביקור של שלושה, למה? ככה! המצב התחמם בסיבוב הראשון כשהרב אריאל
השתחווה פעמיים, הדבר הביא בעטיו לווי מוגבר של אנשי הוואקף, בסיבוב
השני, השוטר סירב להרשות לי להצטרף לחבורה וכאשר התלוננתי איים שאם אעמוד
בסירובי לא ילווה אותנו. ואמנם כן היה: ארבעה אנשים מוקפים במשמרת כבדה
של אנשי הואקף. לא נעים אבל לא נורא.

היום (טו טבת) נוכחנו לדעת שמשטרת ישראל מפעילה מדיניות חדשה כלפינו בהר,
חיובית מבחינתנו: היא איננה מלווה אותנו בשעת הביקור, אם כי מצד שני היא
מנסה להוריד את מספר חברי הקבוצה המורשים להכנס ביחד, מי יודע איזה
חידושים נראה בשבועות הבאים? אבל חייבים לדעת שביקורינו השבועיים למרות
תנאי מזג האויר ולמרות השמועות (ורוב הזמן בלי כיסוי בשטח!) על מצב
בטחוני רעוע, משאירים רושם הולך וחזק על הגורמים בשטח שמכירים בנוכחותנו
לא כחריג אלא כדבר טבעי, דמיינו לעצמכם לו כל חברינו היו מתייחסים
לביקורים ביתר רצינות, אני משוכנע שבידינו לשנות את המצב.

אברהם אייזיקס

*
(כיום אנו בגליון 264 שנה כב – כולם נכרכו ב-8 כרכים עבים,
אפשר לקנות אותם ב-150 ₪ כל אחד)
מה בתמונות ? :
1 - קריאת הרבנים – לעליה להר הבית

גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43
וגם ב:
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530

www.lamikdash.blogspot.com

יש חדשות גם ב:
http://www.sosamikdash.cjb.co.il
יכפר ירצה כאז בהעליותי,
(יסלח כבימים שהקרבנו)
בהיות אריאל בבחן עליותי
(כשהמזבח בנוי ומתרומם לגובה)

תשובה מכפרת כזבחי תמידי (כזבח התמיד)

קדשו יקומם, קדשיו להקריבם
להציב הוד שכינתו בקרבם.

(אותך אדרוש – מעריב ליום כיפור)

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר
התנועה לכינון המקדש - 050-8649968
לפרטים תגובות סירובים ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com