http://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/45/09-rgCVhXF1Zl.png
http://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/86-ALivWuQe54.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/93-q91TDEgg4M.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/87-YmHBrafRXq.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/88-iaV6vR5whj.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/96-rgzuMuRqDH.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/90-07zjU356vx.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/91-wfkEepAy7B.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/92-vXE7nNghnM.png
http://3.bp.blogspot.com/-CuBKvxgrTHw/TzptFeHjbtI/AAAAAAAAAXg/yGlkJwm-9XU/s1600/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A8+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91.gif

תביעה משפטית למשטרת ישראל בסך 25,000 ש"ח

.

בית המשפט לתביעות קטנות קרית ארבע

.

יהודה גליק

יו"ר הקרן למורשת בית המקדש

קרית ספר 102

עתניאל 90407

052-8990399

פקס-0775558067

מייל – pmikdash@gmail.com

.

התובע

.

נגד

  1. מדינת ישראל - משטרת ישראל מחוז ירושלים
  2. מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  3. עיריית ירושלים – השירות הוטירנרי

הנתבעים

.

התשתית העובדתית

  1. ביום כז שבט תש"ע (11/2/10) פנה עו"ד אביעד ויסולי לנתבע 1 בשם תנועות המקדש בבקשה לקיים מצות קרבן פסח בהר הבית ביום י"ד ניסן תש"ע (29/3/10). (מסומן "א")
  2. ביום יח אדר תש"ע (4/3/10) השיב פקד אלעזר קליין בשם נתבע 1 ובו דחיית הבקשה הנ"ל (מסומן "ב").
  3. ביום ב ניסן תש"ע (17/3/10) עתר עו"ד ויסולי לבג"ץ כנגד הדחייה. ביום ח ניסן תש"ע (23/3/10) דחה בג"ץ את העתירה. (מסומן "ג").
  4. ביום ט ניסן תש"ע (24/3/10) הגיש עו"ד ויסולי בשמנו בקשה לקיום תהלוכה מרחבת החורבה בעיר העתיקה ועד אחד משערי הר הבית במחאה כנגד איסור הקרבת קרבן פסח בהר הבית. (מסומן "ד")
  5. ביום י' ניסן תש"ע (25/3/10) הודיע סנ"ץ יניב שלמה, ק. אג"מ מרחב דוד בשם נתבע 1 טלפונית, כי התהלוכה אינה מאושרת.
  6. באותו יום הודיע עורך דין ויסולי לנתבע 1 כי בכוונת התובע ושותפיו לקיים אירוע בעיר העתיקה שאינו נדרש לו רשיון. עו"ד ויסולי ביקש כי נתבע 1 יסייע לקיום האירוע תוך שמירה על החוק והסדר. (מסומן "ה")
  7. ביום י"ג ניסן תש"ע (28/3/10) התקשר סנ"ץ יניב שלמה טלפונית לתובע והודיע לו כי בכוונת נתבע 1 "להיכנס בו בכל הכוח". בהיותו מופתע מסגנון הדברים, ענה לו התובע כי אין שום סיבה לדאגה, כפי שידוע לנתבע 1 התובע מקפיד תמיד לשמור על החוק ועל הסדר ועל הוראות המשטרה ואין לו כל כוונה לשנות ממנהג זה בעת הזאת, וכפי שאף כתב במפורש עו"ד ויסולי בשמו במכתבו.
  8. באותו יום התראיין התובע בערוץ 7 באינטרנט והבהיר גם שם כי אין כל כוונה להפר את החוק או את הסדר ועל כן אין סיבה למשטרה לנהוג כלפיו באיומים. בראיון הבהיר כי בכוונתם לקיים תפילת "סדר הקרבת קרבן פסח" כמקובל בערב פסח ברחבת בית כנסת החורבה. התובע הוסיף כי אין כל כוונה להקריב קרבן. ניתן לשמוע את הראיון כאן (http://www.inn.co.il/News/News.aspx/202466).(שכתוב הראיון מאתר ערוץ 7 מסומן "ו").
  9. ביום י"ד ניסן תש"ע ערב חג הפסח (29/3/10) בשעה 13:00 נסע התובע עם רכבו (פז'ו פרטנר מ"R 6748161) לכיוון העיר העתיקה בירושלים להתכנסות לתפילת "סדר הקרבת קרבן פסח" כמתוכנן. ברכב היו באותו עת שתי בנות (בנות 6 ו-7) הנמצאות אצל התובע באומנה וגדי עיזים.
  10. בהגיעם לשער יפו נעצרו על ידי בלשי משטרה נציגי נתבע 1 אשר הורו לתובע לנסוע לתחנת משטרת הקישלה תוך ציון כי הוא מעוכב עקב חשש ל"התנהגות העלולה להפר את הסדר הציבורי". לתוך הרכב הצטרף בלש.
  11. התובע נסע לתחנת המשטרה כפי שנצטווה. בהגיעו לתחנת המשטרה הובל לחדר הבילוש. התובע עבר בדיקה גופנית כוללת מכף רגל עד ראש. לאחר מכן הושמו עליו אזיקים והוא הובל לאגף החקירות.
  12. יצויין כי התובע הסביר לשוטרים כי נוכח העובדה שהוא נמצא עם שתי יהיה זה טראומה מיותרת עבורם אם יראו את אביהם אזוק באזיקים ועל כן ביקש שיימנעו מלשים עליו אזיקים תוך שהוא מתחייב להישמע להוראותיהם. לצערו הרב השוטרים התעלמו לחלוטין תובעתו ואזקו אותו בידיו כאשר ידיו מאחורי גבו לעיני שתי הבנות. יתירה מזאת השוטרים לא הפסיקו מלצרוח עליו לעיני שתי בנותיו. התובע עשה כל מאמץ למנוע את הטראומה מן הבנות תוך אמירה כי מדובר במשחק ותוך שהוא שר איתן שירי פסח.
  13. התובע "בילה" למעלה משלוש שעות בחדר החקירות תוך שמאשימים אותו כי ניסה לשחוט קרבן פסח בהר הבית ולהצית את המזרח התיכון. לא עזרו לו לתובע כל הכחשותיו תוך שהוא מציין כי הוא מקפיד לשמור על החוק ועל הוראות המשטרה ולא הייתה לו כל כוונה לשחוט את הגדי כלל, ובוודאי שלא להגיע להר הבית.
  14. בכל משך הזמן הזה בדקו נציגי נתבע 1 את הרכב תוך שהם פותחים חבילות אישיות ומורידים את כיסויי המושבים של הרכב.
  15. יצויין כי כפי שצויין לעיל לא היתה כל כוונה לשחוט את הגדי אך דא עקא גם אילו ביקש התובע לשחוט את הגדי, לא היה בכך כל עבירה על החוק. לראיה לדבר יש להזכיר כי בשנת 2008 ביקש התובע לקיים סדר הקרבת גדי לקראת קרבן פסח בעיר העתיקה בירושלים. ארגון "תנו לחיות לחיות" פנה לבית משפט השלום בירושלים בדרישה למנוע את השחיטה. בית המשפט דחה את בקשתם (בשא 7306/08) (מסומן "ז"). הארגון עירער לבית המשפט המחוזי וגם שם נדחתה הבקשה (בשא 2224/08) (מסומן "ח"). באותה שנה נשחט הגדי כמתוכנן ובהתאם להוראת בית המשפט והדבר לא הוביל לכל הפרת סדר כלשהי.
  16. בשעה 15:30 התברר לתובע כי הגיע לתחנה אדם אשר הציג עצמו בשם חיים ממן מיחידת הפיצו"ח נציג נתבע 2.
  17. חיים ציין כי הוא ממהר להגיע הביתה לחג ועל כן הוא מורה על תפיסת הגדי תוך שהוא מוותר אפילו על חקירה בסיסית.
  18. בשעה 16:40 הודיעו נציגי נתבע 1 לתובע כי הוא משוחרר אך גדי העזים שהיה ברשותו נלקח לצורך בדיקות, ויהיו איתו בקשר תוך מספר ימים. התובע ניסה להבהיר כי אין כל סיבה לתפוס את הגדי ושאם יש אי אלו שאלות בעניין הגדי הוא ישמח להשיב ואין צורך לקחתו. כמו כן ציין הנתבע כי הגדי הינו בן חודש וחצי ועדיין יונק ועל כן הוא תובע מאוד שיחזירו לו אותו כדי להשיבו לאמו. שוב לא עזרו תחנוניו, ומכיוון שגם התובע רצה כבר להגיע לביתו לקראת ליל הסדר הוא קיבל את הדין והלך ללא הגדי.
  19. התובע נסע לביתו והגיע לביתו בשעה 17:45, כחצי שעה לפני כניסת החג וליל הסדר.
  20. בכל ימי חג הפסח פנה התובע לנתבע 1 וביקש לברר מה עלה בגורל הגדי, נאמר לו כי הגדי הועבר לידי נתבע 3 בהוראת נתבע 2.
  21. התובע ניסה להגיע לנתבע 3 אך לא ענו בכל ימי החג.
  22. ביום כג ניסן תש"ע (7/4/10) השאיר התובע הודעה אצל נתבע 2 כי הוא תובע לדעת מה עלה בגורל הגדי.
  23. ביום כח ניסן תש"ע (12/4/10) קיבל התובע טלפון מנתבע 2 ובו נאמר לו כי התקבל צו להמתת הגדי חתום על ידי מנהל המחוז של נתבע 2. (מסומן "יג")
  24. ביום כט ניסן תש"ע (13/4/10) שלח התובע מכתבים בהולים לנתבע 2 ובהם בוא מתחנן שלא יוציאו לפועל את צו ההמתה עד אשר ייפגשו איתו והוא ישמח להעביר כל מידע נדרש לצורך ביטול הצו. (מסומן "יד")
  25. ביום ל' ניסן תש"ע (14/4/10) התקשרו אליו מנתבע 2 והודיעו לו כי הוא מוזמן לחקירה אצל נתבע 2 ביום ד אייר תש"ע (18/4/10).
  26. ביום ד' אייר התייצב התובע אצל נתבע 2 כפי שהוזמן ומסר את כל פרטי הגדי כמבוקש.
  27. מייד בסיום החקירה נמסר לתובע כי אין כל מניעה שיבוא ויקח את הגדי מנתבע 3. (מסומן "ט")
  28. נתבע 3 היה כבר סגור באותו היום וכן למחרת היה פתוח לזמן קצר ביותר בגלל חג יום העצמאות.
  29. ביום ז' אייר תש"ע התייצב התובע אצל נתבע 3 לקבלת הגדי ונדהם לגלות כי הוא נדרש לשלם סך של 829 ₪ כתשלום על אחזקת הגדי, הובלתו וחיסונו.
  30. התובע אשר היה חשוב לו להחזיר את הגדי לאימו כמה שיותר מהר שילם כפי שנדרש וקיבל את הגדי תוך שהוטרינר של נתבע 3 מאשר לו להוביל את הגדי ברכבו שבו נלקח ממנו. (מסומן "י")

התשתית המשפטית

העיכוב ללא כל צורך

  1. התובע לא עבר על עבירה כלשהי שהצדיקה מעצרו.
  2. גם אילו היה צורך לעכב את התובע לא היה כל כל צורך באזיקתו באזיקים לעיני שתי בנותיו בנות 6 ו-7 הנמצאות אצלו באומנה.
  3. התובע הודיע לנתבע 1 על כוונותיו והדגיש פעם אחר פעם כי אין בכוונתו לעשות כל פעולה שיש בה משום עבירה על החוק או הפרת הסדר הציבורי.
  4. נתבע 1 יכול היה לעקוב אחר פעילותו של התובע ואילו היה מצב שהיה חשש להפרת סדר היה ביכולתו למנוע זאת ללא כל צורך בעיכוב התובע.
  5. יש לציין כי במקרה זה מעשיו של נתבע 1 חמורים במקרה זה פי כמה נוכח העובדה שהיה מדובר בערב חג.
  6. מכתב שנשלח לנתבע 1 בעניין זה על ידי האגודה לזכויות האזרח ביום כט ניסן תש"ע (13/1/10) לא נענה עד היום.(מסומן "יא")

תפיסת הגדי לא חוקית ועל כן דרישת התשלום לא צודקת

  1. על פי חוק צער בעלי חיים התשנ"ד 1994 ניתן לתפוס בעל חיים אך ורק כאשר יש יסוד סביר לחשוד שנעברה עבירה של התעללות בבעלי חיים, נטישת בעלי חיים או העבדת בעלי חיים.(מסומן "יב")
  2. נתבע 1 ונתבע 2 תפסו את הגדי הנ"ל באופן שאינו חוקי וללא כל הצדקה.
  3. גם עצם הובלת הבעל החיים ברכבו של הנתבע היתה בהתאם לכל הדרישות על פי תקנות צער בעלי חיים – הובלת בהמות התשס"ו –2006 (מסומן "טו") ויעיד על כך העובדה שעם שחרור הגדי אושרה הנסיעה על ידי הוטרינר של נתבע 3 באותו אופן ובאותו רכב בו הוביל את הגדי כאשר נעצר.

בקשת הסעד מבית המשפט

לאור העובדה שהעיכוב היה שלא כדין ותפיסת הגדי היתה לא חוקית התובע פונה לבית המשפט שישית על הנתבעים תשלום בסך 25,829 ₪ לתובע כדלהלן:

  1. על החזרת התשלום על סך 829.5 ₪ ששילם
  2. על מימון הוצאות דלק מיותרות בנסיעות לנתבע 2 ולנתבע 3 בסך – 500 ₪
  3. פיצוי על עוגמת נפש שנגרמה לו ולבנותיו בעת המעצר שלא כדין תוך אזיקתו וצרחות עליו שלא כדין – 12,500 ש"ח
  4. פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו ולביתו עקב מעצרו ערב החג תוך מניעת שיתופו בהיערכויות לקראת ליל הסדר – 12,000 ₪.

יב אייר תש"ע 26/4/10

תגובה 1:

  1. אינני מבחין בשמות של שוטרים או מספרי היזהוי שלהם. זה לא פרט חשוב אולי להגיש תביעה אזחרית בבוא הזמן?

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!

http://4.bp.blogspot.com/-t-Ji9ZtSpj4/TybIGtRP2FI/AAAAAAAAATw/iaTFNecd_Vw/s1600/%D7%94%D7%A8+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9.gif
http://2.bp.blogspot.com/-EPi3iV47DQc/Ty6xF-SUZ6I/AAAAAAAAAWw/3EDr3fzbE_k/s1600/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9.gif