דעה: זאת (לא) חנוכה

מנורת הזהב | מכון המקדש

דעה: למעט קריאת הבאת קרבן נשיאי ישראל למזבח המדבר הנקראת בשחרית של חנוכה. כינון המקדש וחנוכת המזבח, לא נזכרו כלל בחנוכה דהשתא בשיח הציבורי הדתי אמוני | הילת זוהר הנרות מערפלת ממשות מזבח ומקדש

פרופ' ואדריכל גדעון חרל"פ | טבת התשע"א דצמבר 2010 | הר הבית שלנו

עברנו את חנוכה בשירים ונרות, צמנו בעשרה לחודש טבת, ועדיין לא נושענו.

שבתי, עיינתי ותרתי בכל עיתוני ועלוני השבת, כולם עסקו כאחד בתיקון המידות ובהאדרת האור הרוחני.

נראה כאילו מקדש וקודשיו הראליים – נותרו אי שם בצל אור החנוכה.

נשארנו עם שירי הילדות "באנו חושך לגרש", ה"מכבים הגיבורים ניצחו את כל היוונים", "נר לי דקיק" "מעוז צור" ועוד.

תעוזת המכבים שנשאו לפידים בלילות אפלים לטיהור המקדש והר הבית – נשארה אירוע היסטורי השייך לעבר הרחוק בלבד .

נשארנו עם הפלפול וחילוקי הסברות. האם מצוות הדלקת הנר היא "מצווה אישית" – כדברי הרמ"א בשולחן ערוך, "מצווה משפחתית" המוטלת על אב המשפחה – כדברי הרמב"ם, או "מצווה המוטלת על הבית" – ובהעדרו - אין חיוב להדליק נר של חנוכה, כדברי הרב אליהו מרדכי זצ"ל.


ואכן, נעדר הוא הבית, עד כדי כך נעדר הוא ואין לו דורש. נותר אהרן הכהן הגדול לבדו עם נרות החנוכה "שהיא נוהגת אף לאחר חורבן גלותינו" (רמב"ן, בהעלותך, במדבר ח').


וכמו שרמז הרמב"ן בהמשך: "והאיר אל עבר פניה אבל אם אולי תאבד או תושבת – ידליקו בלתי מנורה ואין מנורה מעכב ההדלקה !!!".

כוונת חז"ל שתיקנו את מצוות מנורת החנוכה עוד בזמן המקדש עצמו הייתה להוסיף סמל וזכרון למצוות החינוך של מקדש ומזבח, ולא שתהווה תחליף היסטורי למקדש וקודשיו. אולם בהעדר אותו בית-אל ושער השמים, נשארנו עם האור ההיולי הביתי . אור מנורת המקדש הממשי נשאר בצל-אל- אור עד יזדהר הוא מחדש מתוך אור החנוכה.

מה למדנו מקריאת פרשת הנשיאים בשחרית של חנוכה ?!
הנשיאים , שהודחו ממלאכת בנית המשכן על ידי משה רבינו שבים עתה להשתתף בתפעול המשכן ובתרומת הקרבנות. כל אחד ואחד, על פי כוונותיו הפנימיות והשבטיות, אף על פי שאינן נזכרות בתורה שבכתב.
עם הריכוז והסיכום האריתמטי של מתנותיהם אנו שבים לחנוכת מזבח ראלי ואמיתי , כללי ולאומי חנוכת מזבח שבטית לאומית נוספת שהיא הנותנת כוח למשה רבנו להיכנס לפני ולפנים.

גם מן הסיכום החשבונאי נראה שיש כאן מצווה כלל לאומית שאינה מתהוות אלא מן הסיכום וסך הכול הכללי השבטי. אמנם מורכבת הבאה זו מהנרטיב של כל שבט ומנהיגו "איש על מחנהו – אף על פי שהוא על דגלו" (שפת אמת, במדבר) אולם דווקא הבאה זו של חנוכת הנשיאים היא מצווה הנוהגת לדורות (רמב"ן, סוף פרשת נשיא), מעבר למצוות בניית המקדש לכשעצמה .

והדלקה זו היא מחויבת מכל מקום, גם בהעדר המנורה כדברי הרמב"ן ( לעיל ).

ובהעדר מלך חשמונאי בירושלים המקדשית
נמשיך לשיר:
"תיכון בית תפילתי
ושם תודה נזבח
לעת אכין מטבח
מצר המנבח
אז אגמור בשיר מזמור
חנוכת המזבח"

________

גדעון חרל"פ כותב השורות הינו פרופ' ואדריכל , מנהל האתר לחקר ומדע "
ישראל המקדשית" , ונכדו של הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל

תגובה 1:

  1. מאמר יפה ונוקב, תודה לך גדעון חרל"פ שהארת את עיני

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!