http://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/45/09-rgCVhXF1Zl.png
http://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/86-ALivWuQe54.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/93-q91TDEgg4M.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/87-YmHBrafRXq.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/88-iaV6vR5whj.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/96-rgzuMuRqDH.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/90-07zjU356vx.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/91-wfkEepAy7B.pnghttp://www.hamikdash.022.co.il/BRPortalStorage/a/32/44/92-vXE7nNghnM.png
http://3.bp.blogspot.com/-CuBKvxgrTHw/TzptFeHjbtI/AAAAAAAAAXg/yGlkJwm-9XU/s1600/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A8+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91.gif

דעת הרב דב ליאור שליט"א רב העיר קרית ארבע חברון

.

הרב ליאור מורא הוראה לשואלים:

שאלה:
האם מותר והאם יש ענין לעלות להר הבית היום?

תשובה:
לענ"ד וודאי שיש עניין לעלות להר הבית בזמנינו, ויש להסביר זאת מבחינה הלכתית ומבחינת החשיבות הלאומית והיהודית.

מבחינה הלכתית: ההלכה מבחינה בשלוש מחנות של קדושה בירושלים, כנגד שלושת המחנות שהיו במדבר, ובהתאם לכך יש את הדין של שילוח טמאים חוץ למחנות אלו, כל טמא ודינו. מחנה שכינה - שהוא מקום המקדש, ההיכל, העזרה, וכן מקום עזרת נשים והחיל מדרבנן. הוא מקום שאסור אף לטמא מת להכנס. מחנה לוויה - הר הבית כולו, אשר בו טמא מת מותר להכנס (למדים זאת מארונו של יוסף אשר שהה במדבר עם משה רבינו במחנה לוויה). ומחנה ישראל - היינו ירושלים כולה, אשר רק מצורע משתלח חוץ ממנה. ולזב ובעל קרי שטומאה יוצאה מגופם מותרים בה כי דינה כמחנה ישראל שהיה במדבר.
לכן בהר הבית חוץ ממקום המקדש מותר לטמא מת להכנס. אלא שעלינו לברר היכן עמד המקדש ולמדוד ולהבחין בין מחנה שכינה למחנה לוויה, הרב גורן זצ"ל בשעתו עשה מדידות, מתוך הנחת יסוד שהמקדש עמד היכן שכיפת הסלע היום, ומדד לחומרא על פי אמה של חזו"א וכן הסתפק האם האבן המצויה שם היום, היא אבן השתיה או מקום המזבח ומדד לחומרא על פי המידות הידועות במסכת מידות של אורך ורוחב העזרה ועל פי זה בכל שאר הר הבית מותר לעלות.
וזאת יש לדעת שחלק מהר הבית, בדרום היכן שעומד היום מסגד אל-אקצה (כיפת הכסף) וכן סמוך לשער השבטים בצפון הר הבית, אף שהוא בתחום הר הבית זה תוספת מאוחרת של הורדוס אשר לא נתקדשה בכלל מחנה לוויה ודינה כשאר ירושלים, לכן לאחר המדידות (שכל מי שעולה יברר היטב קודם איפה מותר ואיפה אסור) מותר לעלות למחנה לוויה, אלו דברים מפורשים ברמב"ם ואי אפשר לאסור את המותר.
וודאי שיש לנהוג בזהירות מופלגת משום שכניסה למקום האסור היא בכרת וזה איסור חמור שהרי קדושתו של המקדש במקומה עומדת. אבל לאחר הבירור היכן שמותר - מותר.

בנוסף לנ"ל העלייה להר צריכה להיות בכובד ראש על מנת להתפלל, ולא ללכת שם לטיול בעלמא, יש לנהוג קדושה ומורא מקדש בעלייה להר הבית, בנעלי בד וכיו"ב (ישנם ספרים שמפרטים את כל הדרוש כספר 'אל הר המור' וכיו"ב) , וכן לטבול כדין בהקפדה בלי חציצה ולוודא שהאדם לא טמא בטומאה חמורה ממת (זב, לכן גם אין להתיר לנשים לעלות שמא הן נידות וכו'). לסיכום יש להקפיד על כל דרישות ההלכה.

זאת ועוד, הקריאה לתפילה ולהקמת בית כנסת כבר נקראה לפני קרוב לשמונים שנה על ידי הרב טוקוצ'ינסקי זצ"ל בספרו 'הקודש והמקדש' אלא שאז היה זה כקול הקורא במדבר, אבל היום עלינו לחדש את הקריאה הזאת.

מבחינה רעיונית: משום שלא יתכן שבהר הבית הנקרא 'בית תפילה' 'כי ביתי בית תפילה יקרא' מקום התפילה המיוחד ביותר לעם ישראל, תל שכל פיות פונים בו, לא תותר תפילת יהודים! זהו אבסורד! המקום היחידי בעולם שאסור ליהודי להכנס ולהתפלל זהו הר הבית, זו חרפה שעלינו לשנות אותה, ולא לתת למצב הזה להמשך, וככל שיותר יהודים יתעוררו לפקוד את המקום, הדבר יאלץ את ממשלת ישראל ומשטרת ישראל לאפשר תפילה במקום. ההמנעות מדרישה זו מובילה לכך שמקום מקדשנו, לב האומה, נתון לשליטת זרים, (הערבים בניהול ה'ווקאף' המוסלמי בהר הבית), וזה בתוך בירתה של מדינת ישראל. לכן עלינו לעורר ולהתעורר על מנת שתוסר החרפה הזאת מעם ישראל.

ולענ"ד אחת הסיבות העיקריות שאנחנו סובלים את הייסורים היום זה בגלל הפקרת הר הבית ע"י רוב הציבור, (יש האומרים אסור כלל לעלות, ויש כאלה שהר הבית כלל לא חשוב בעיניהם), וראייה לכך מדברי הרמב"ן על התורה בפרשת קרח, שם הוא דן בכתוב בסוף ספר שמואל, שנאמר: 'ויוסף אף ה' לחרות בישראל' וכותב שם רש"י :איני יודע מדוע בא הקצף, דהיינו רש"י מחפש איזה פגם ולא מוצא, ועל זה בא ומבאר הרמב"ן שחטאם של הציבור בזמנו של דוד היה בכך שהיו אדישים לבניין בית המקדש, לא באו לתבוע ולדרוש את בניין הבית, אף שהמצב הבטחוני והכלכלי היו מצוינים ומשגשגים, לא התעוררו, והארון המשיך להיות ביריעה ולא בבית, אמנם דוד בעצמו התעורר לבניית הבית, אך נאמר לו שהוא אישית, לא ראוי לבנות את הבית, אך כותב הרמב"ן אילו הדרישה היתה באה מצד העם יתכן והיה נבנה אף בזמנו של דוד, מכאן רואים כמה חמור הדבר שנשארים אדישים לבניית הבית.

יהי רצון שנתעורר כולנו, במיוחד בימים אלו של אבילות על חורבן הבית, ונשוב בתשובת המשקל, וב"ה ייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

הרב דב ליאור בהר הבית (משמאל)
שאלה:

לפני כמה ימים, עלתה קבוצה חשובה של כ- 40 רבנים להר הבית, בקבוצה הנ"ל, הרבה רבנים הינם תלמידים של הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א. אתמול בערב, חווה הגאון הנ"ל את דעתו בפומבי בישיבת מרכז הרב, כי אסור לעלות להר הבית.

איך רבנים שהינם תלמידיו של הגאון הרב שפירא שליט"א עולים להר הבית, בניגוד לפסק של רבם שהוא גם לשיטתם גדול הדור? ולמעשה פוסקים הלכה נגדו, השאלה חריפה אף יותר שכן אותם רבנים טענו בזמנו (ובצדק) שמהרגע שהגאון הנ"ל פסק כי יש לסרב פקודה בגירוש, אסור להורות אחרת, ואיך היום אותם הרבנים עושים הפוך ממה שהם פסקו בעצמם?

תשובה:
הסתמכות על הגאון הרב גורן זצ"ל
זו שאלה נכונה, ביחוד לתלמידים. וודאי ידועים דברי הגמ' במסכת ע"ז דף ז. שאם נחלקו שני חכמים אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו. ובהמשך שם בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל. אלא שכאן אנו מסתמכים על דעת הגאון הרב גורן זצ"ל, שאף הוא היה מגדולי הדור ופסק לאחר מדידת ההר, שמותר לעלות בטהרה להר הבית, במקומות שבוודאי אינם בגדר מחנה שכינה אלא מחנה לוויה. (ואף ישנם במתחם הר הבית כפי שהוא היום, מקומות בדרומו ובצפונו שהם תוספת מזמן הורדוס שאף לא התקדשו בקדושת מחנה לוויה, כפי שיפורט בהמשך).

הסברת הביסוס ההלכתי לעלייה להר הבית
והסבר הדברים: הרי הלכה פשוטה היא שטמא מת מותר ליכנס במחנה לוויה, כפי שלמדים בגמ' ממשה רבינו 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' – עמו במחיצתו. גם אין חולק על מה שכתב מרן הרב קוק זצ"ל בספרו 'משפט כהן' ועוד גדולי ישראל שאנו פוסקים כדעת הרמב"ם שקדושת המקדש מפני השכינה והשכינה אינה בטילה, וקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, והנכנס בזמן הזה למחנה שכינה יש בו איסור כרת. הם הדגישו זאת כנגד אלה שרצו לפסוק כשיטת הראב"ד שכתב שהנכנס שם בזמן הזה אין בו כרת. אלא שיש לחלק בין מחנה שכינה (היינו המקום בו היתה העזרה שבה גם ההיכל וקודש הקדשים, ומדרבנן גם עזרת נשים) לבין מחנה לוויה שהוא חלקו הגדול של הר הבית.

לאחר שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, ערך הרב גורן ועוד כמה רבנים מדידות. הם יצאו מנקודת הנחה ש"כיפת הסלע" עומדת על מקום שנקרא מחנה שכינה, ששם בזמננו אסור לעלות משום טומאת מת, שאין לנו אפשרות להיטהר. ומה שנקרא מחנה לויה - מי שטובל טבילה כהלכתה זה בסדר, שהרי טמא מת מותר ב"מחנה לויה" כנ"ל. מה גם, שחלק מהמתחם הוא תוספת מאוחרת של הורדוס ואפילו לא נחשב מחנה לויה, לדוגמא בדרומה של הרמה היכן שעומד "אל אקצא" וגם בצפון ליד שער השבטים. הרב גורן ועוד רבנים מדדו, הם לקחו בחשבון את גודל האמה (48 סנטימטר או 60 לדעת החזו"א). כמו כן, דנו לגבי "אבן זכרא" בכיפת הסלע, האם זהו מקום השיתין או מקום בית קודשי הקודשים. לקחו בחשבון את כל החישובים והספיקות, וכל מקום שהוא בספק אם הוא מחנה שכינה, לא עולים. משתדלים ללכת סמוך לכתלים, לא להיכנס לספק מחנה שכינה. אם סומכים על הרב גורן אחר שמדד, זה לא נקרא שחולקים על גדולי הדור היום. הרב גורן הוא אילן גדול שאפשר להסתמך עליו, כאן יש ביסוס הלכתי.

ההבדל בין פסק זה לבין הפסק נגד סירוב פקודה
מה שאין כן לגבי מה שאז פסק הגאון הרב שפירא ועוד גדולי ישראל בעניין "סירוב פקודה" הם הסתמכו על שיטת הרמב"ן שיש חיוב להילחם על ארץ ישראל, אסור להסגיר את ארץ ישראל לידי שלטון אחר, כפי שכותב הרמב"ן "ולא נעזבנה ביד זולתינו מן האומות או לשממה", הם פסקו על סמך ראשונים. ואלה שחלקו, לא נימקו בשום נימוק הלכתי למה מותר לעבור על דבר תורה, איך מותר להגלות יהודי מביתו להחריב את ביתו ולהסגיר שטח מארץ ישראל לידי מחבלים. ואם כן, זוהי פסיקה כנגד הדין.

החשיבות הציבורית דווקא היום לעלות
בזמנינו אנו ישנה חשיבות ציבורית לעלייה להר הבית. אם הציבור שלנו לא יעלה זה עלול להקל על המדינאים להסגיר את השטח לידי הווקף דה-יורה ודה-פקטו לגמרי. ולכן ישנה חשיבות של נוכחות יהודית במקום הזה כדי למנוע סחף בנקודה הזאת. אנו סבורים שגם גדולים שלפני עשרות שנים, בשעתו, הורו שלא לעלות, בנסיבות שנשתנו, נכון לעכשיו, גם הם היו אומרים כמונו. הרב טוקוצ'ינסקי בספרו 'הקודש והמקדש' חלק ה' קרא להקמת בית כנסת על הר הבית, לפני כתשעים שנה.

ובזכות ההתעוררות למקום המקדש, יתקיים לנו המשפט בסוף ספר הכוזרי 'ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה ישראל תכלית הכוסף'.


לצפיה בתשובת הרב דב ליאור באתר הישיבה: http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=803

2 תגובות:

  1. לדעתי, אין כאן שום הסבר אמיתי. אלא כשמבינים שצריך לשמוע לרב שומעים. כשמבינים שלא צריך לשמוע לא שומעים.

    השבמחק
  2. הסבר פשוט: רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ג' הלכה ד'

    "טמא מת מותר להכנס להר הבית, שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחנה לוויה"

    אתה כותב שיש "איסור השקפתי", חפשתי ודרשתי ולא מצאתי בכל ספרי הראשונים והאחרונים, שיש כזה איסור.

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!

http://4.bp.blogspot.com/-t-Ji9ZtSpj4/TybIGtRP2FI/AAAAAAAAATw/iaTFNecd_Vw/s1600/%D7%94%D7%A8+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%AA%D7%A8+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9.gif
http://2.bp.blogspot.com/-EPi3iV47DQc/Ty6xF-SUZ6I/AAAAAAAAAWw/3EDr3fzbE_k/s1600/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9.gif