"יבנה המקדש" - גליון 1 ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏(122)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ תמוז ה'תשסט

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"
- גליון 1 (122) – תמוז ה'תשס"ט, ת.ד. 31336 ירושלים, 050-8649968, lamikdash@gmail.com

בענין סעודת מקדש: שכתב בגליון הקודם עו"ד ברוך בן-יוסף

קבלנו תגובות כדלהלן:

ראשון –

נדמה לי שאם הסעודה תערך בירושלים, יותר אנשים יוכלו להגיע (או אולי אפילו בגוש דן, יש הרבה תומכים ברחובות, רעננה וכו)

טוביה

שלום רב

קשה לומר שאני מהתומכים בדרככם. לא הצלחתי לגבש דעה בנושא, מעולם לא עליתי להר, ובודאי שאינני מרוצה מחוסר הכבוד המספיק לדעתי לתלמידי חכמים שמובע בגיליונות שלכם (ושום תירוץ לדעתי לא מצדיק זאת)

מצד שני, כידוע מעוות הוא מי שנמנים חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם. אשמח מאד להיות שותף לסעודת המקדש במתכונת שהציע עו"ד בן יוסף ויהי רצון שכל אחד בדרכו ומתוך כבוד הדדי יקדם את בנין בית המקדש בב"א

טוביה

ב –

מספר המשתתפים בארוע המוני מסביב לבניית המקדש אינו צריך להעסיק אותנו. הרעיון כשלעצמו מצויין. כדי לבטא את רצוננו לבנות המקדש בא נקיים ארוע בו יש משהו לכל אחד כפי שהכותב כתב.

בדרך הטבע לא מגיעים 22,000 אנשים לארוע הראשון אז בא ניפגש כמה מאות אנשים סביב נושא יקר זה ובשנה הבאה בעז"ה יגיעו עוד אנשים.

במקום שהציבור הדתי לאומי יתכנס מסביב לעניין של מניעת הרס נתכנס סביב בניית המקדש.

דוד

נ.ב. אם רעיון זה מגיע לפסים מעשיים אשמח לעזור קמעא בארגון.

ג -

יוזמה יפה ומבורכת. כדאי לחשוב גם על הפעלות לילדים

אסף פריד

ד –

ר' ברוך היקר.

מצפה יריחו מקום מקסים ,ואכן יש שם אולם שמחות ,אך אין שום סיכוי להכניס 22 אלף איש אפילו אם תמלא את היישוב.היישוב מוכר לי שנים ארוכות ועוד לפני שהיה יישוב עת היה מוצב שלי (טווס), שהיישוב חיסל. יש דרך מצוינת עקב המנהרה שמתחת להר הצופים וההגעה מירושלים קלה.

צריך לנסות לתכנן על כמות אפשרית ועל הקדשת ימים נפרדים לגברים ולנשים" אם יהיה המון אדם שאי אפשר לספרו יתכן שניתן יהיה לומר שהיו יום אחד רבבת גברים ויום אחד רבבת נשים.

התקשורת מפרסמת מה שאתה מזין אותה או נדמה לה כנכון

משה לבל

ה –

מעולה! כינוסים כאלו מתרחשים מדי פעם. – רבקה שמעון

ו –

את הרעיון לקיים אירוע מיוחד למקדש, לנשים. הוא טוב מאוד. עם זאת, צריך להיות אירוע אחר עבור גברים ונשים כאחד.

גרשון גרין

אחרון –

בס"ד, למה לא בירושלים, בגן סאקר.

ישיבת מעלה אפרים

בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים א 2140/08

לפני כב' השופט רפאל יעקובי

פסק דין

1. כלפי הנתבעים 1-5 מבוקש שיינתן צו

"להימנע מאפליית היהודים לרעה במתן זכות הגישה להר הבית בכל הנוגע לשעות הגישה, שערי הכניסה, בדיקות בטחוניות, רישום שמות, ליווי, איגוד קבוצות; להימנע מלהפריע ליהודים להתפלל בהר הבית ולקיים את מצוות הקרבנות; לאפשר גישה ותפילה בבית הכנסת במתחם המחכמה; לפנות את המגורים, השירותים והמשרדים מהמבנה במתחם המחכמה הנמצא על הכותל המערבי".

...

...

... (כמובן הכל נדחה בבוטות... עורך)

ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"ז באייר תשס"ט (21 במאי 2009). המזכירות תשלח את פסק הדין.

רפאל יעקובי 54678313-2140/08 - רפאל יעקובי, שופט

יאיר שפירא ("בשבע" גליון 344) כתב:

מצוות הקורבנות

במשך השנים למדתי כי במקרים רבים, בין פעילי ציבור מוצלחים לבין דון קישוטים המתרסקים שוב ושוב לא מבדילה אלא התלהמות קטנה בסופו של משפט, או עוד נימוק דמיוני או דרישה שלא במקומה שהשתרבבו למכתב מכובד. לפעמים נראה כי מדובר ממש ביצר הרס עצמי, כזה המשתחרר שלא בטובת בעליו ברגע האחרון כדי לסכל מהלך יפה.

כזו היתה הרגשתי לגבי תביעה של מספר ארגונים המקדישים עצמם לשימור תודעת הר הבית והמקדש ופורום המשפטנים למען ארץ ישראל. התביעה, שהוגשה אל בית המשפט המחוזי בירושלים, דרשה פיצוי ותיקון עוולה ממספר גופים ממשלתיים ומשרתי ציבור. בין השאר נדרש בית המשפט להימנע מאפליית היהודים לרעה במתן זכות הגישה להר הבית, לאפשר תפילת יהודים בעת הביקור בהר, ולא להפריע למבקרים היהודים לקיים את מצוות הקורבנות.

אלא שיאיר שפירא לא הבין שלמדנו ("גליון שבועי לכל יהודי" 1167) ש:

כל בן-תרבות מכיר את התנ"ך ויודע ש'חאראם א-שריף' מכונה בפי כול "הר-הבית".

מדוע לא יישאו יהודים בגאון את הזיקה הדתית העמוקה לירושלים והר-הקודש.

שמענו רבות את צמד המילים 'ארץ הקודש'. פתאום העתונאים, השדרים והפרשנים אינם בושים להשתמש בביטוי הזה. כי אצלנו מכבדים אמונה דתית, בתנאי שהיא אמונה של דת אחרת. כאשר דת אחרת מכנה את ארץ-ישראל 'ארץ הקודש' – זה כינוי נאות ומכובד, אבל כאשר הדת היהודית מייחסת קדושה לירושלים ולהר הקודש – זה כבר מיושן ופרימיטיבי כביכול.

הגישה הזאת נובעת קודם-כול מרגש נחיתות. בני אדם המחשיבים עצמם נאורים מדמים בנפשם כי אזכור רגש דתי יפגע במעמדם בעיני הזולת. האמת היא שאין לתחושה הזאת כל בסיס. כל אדם מכבד אמונה דתית, ואך טבעי שיהודים יסתמכו על המורשת הדתית העתיקה שלהם. כל בן-תרבות מכיר את התנ"ך ויודע שירושלים מכונה בפי כול 'עיר הקודש'. מדוע איפה לא יישאו היהודים בגאון את הזיקה הדתית העמוקה לירושלים ולהר בית קדשנו ותפארתנו?

אמונה מול אמונה

הוכחה מובהקת היא ירושלים. העולם תובע מאיתנו לתת מעמד מיוחד לירושלים. זאת משום שהנוצרים והמוסלמים דורשים בתקיפות את זכויותיהם בעיר. והלוא הכול יודעים שבית-המקדש עמד בירושלים הרבה קודם שנולדו הנצרות והאיסלאם. אלא שהעובדות ההיסטוריות והטיעונים המשפטיים אינם עומדים במקום שיש בו תביעות דתיות.

לו היינו משכילים להעמיד מול כל התביעות הללו את האמונה הדתית שלנו – היינו הודפים בקלות את כל הלחצים. במיוחד נחוץ הדבר כאשר אויבינו מתייצבים מולנו בשמה של הדת. רק אמונה דתית איתנה ותקיפה יכולה לעמוד מול דת אחרת. האמונה הזאת קיימת אצלנו, צרובה בנפשנו, צריך רק לא להתבייש לשאתה בגאון. לא כמס שפתיים, אלא כביטוי העמוק והאמיתי ביותר של הווייתנו כיהודים.

עתה, אתה קורא יקר מה דעתך בנדון, כתוב אלינו.

מכתבים

א –

להלן 4 תגובותיי על המכתבים (גליון 120)

1 -

הרבנות הראשית פסקה כמה פעמים שאסור לעלות להר הבית: בימי הרב אונטרמן, הרב גורן, הרב שפירא

נשמע מכאן כאילו פשוט שהרב שפירא אסר. ואינו כן! שאלו ליודעי דבר!

2 -

(הערת עורך: גם בפקודה בלתי חוקית בעליל? כמו הסגרת קודש הקדשים לאוייב

הערת המערכת כאן תמוהה מאוד ולא מובנת!).

3 -

תגובת מערכת

אנו שואלים בחזרה? מה יש בכלל לפסוק על אחת שאינה טמאה, למה לה להיטהר?

מה זאת אומרת "אינה טמאה"??! רובנו ככולנו טמאי מתים! תשובה זו עלולה להכשיל כניסת טמאי מתים בשטח שלפנים מן החיל האסור לכניסתם!!!

תגובת מערכת חוזרת (מגליון שעבר):

תגובת מערכת חוזרת:

כל טמאי המגע מותרים ליכנס להר הבית.

אי אפשר להעביר טומאה שתאסור כניסה להר הבית ולכן אין כלל מה לפסוק לאחת שאינה טמאה.

הנפנוף החוזר ונשנה של איסור חמור של כרת, אינו יכול לעוות את ההלכה ו/או להסגיר את הר קדשנו לידי צר.

לאור האמור לא היקלנו, דעתנו היא דעת תורה ולכן אינה נגד דעת רוב רבותינו הפוסקים, לא נגד מיעוטם ואפילו לא נגד אחד מהם.

4 -

מכתב – ז)

בס"ד אל: התנועה לכינון המקדש

האימייל שאתם שולחים מאוד יפה. ישר כח.

איני יכול לקרוא מהמחשב, וכאני רוצה להדפיס דרך המילה, ההדפסה אינה מותאמת לנייר ויוצאת הדפסה גרועה.

נא לקחת לתשומת לבכם. בכבוד רב, חגי שריד

מה הטעם לפרסם מכתב זה?? הוא מיועד רק לכם!

תגובת מערכת

אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה. כפירש"י כשיש לו צרה יודיענה לרבים כו' והטעם מבואר בזה כדי שיבקשו עליו רחמים כדאמרינן בס"פ במה אשה. (מהרש"א סנהדרין קד ב) –

לעניינינו כיון שהבעיה היא לרבים ממכותבינו ואיננו יודעים להתגבר אולי מי מהקוראים יעזור לנו.

בתודה – אוריאל

ב –

ראיתי את השיח בין יואל לרנר לאוריאל פרנק בקשר לשינוי בנוסח התפילה. ואני רוצה להעיר שבנוסחאות התפילה הארצישראליות העתיקות של תקופת התלמוד והגאונים לא היו המילים שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו. וכן היו הבדלים רבים המבטאים את המצאותם בארץ ישראל. מי שרוצה יכול לקרוא על נוסחאות אלו בויקיפדיה בערך נוסח ארץ ישראל.

יאיר שאקי

גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:

http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43

וגם ב:

http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530

http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=403

http://lamikdash.blogspot.com/2005/04/blog-post_16.html

יש חדשות גם ב:

http://www.sosamikdash.cjb.co.il

וגם ב:

http://gideon.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר

התנועה לכינון המקדש - 050-8649968

לפרטים תגובות סירובים ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com

תגובה 1:

  1. הבטאון יפה מאד
    גם אני מצטרף לאלו שחושבים שצריך אירוע גדול באיצטדיון טדי עם 22.000 איש
    חבל שזה יהיה שוב סעודה כמו בכל שנה, עקב העליות הכבירות, וגם ההשתתפות המעטה 1500 איש בלבד שנכנסים בבנייני האומה
    תודה רבה
    בהצלחה

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!