גור אריה יהודה

בראיון לעיתון בשבע עם ר' יהודה גליק: גליק התקשה להגיד במוסף של שבת האחרונה 'ואין אנחנו יכולים לעלות ולהראות ולעשות'. "זה לא נכון, אנחנו יכולים אבל לא עושים. המצב של יהודה המכבי היה הרבה הרבה יותר גרוע משלנו, והוא טיהר את המקדש" / יודוך אחיך

עפרה לקס / בשבע

עלייה כהלכה

עוד בהיותו תלמיד ישיבת 'הר עציון' החל גליק לעלות להר הבית. "כשפתחתי את הסוגייה, הופתעתי. כולם אמרו שאסור לעלות להר הבית. אבל אתה מתחיל לבדוק ורואה שמותר ומצווה לעלות להר, ואז אתה רוצה לצעוק ברחוב: 'תפתחו ספרים'. אתה מדבר עם רבנים ורואה שהם לא למדו את הסוגיה בכלל, וכולם רק יודעים להגיד שזה איסור כרת".

עד לפני מספר חודשים שימש גליק כמנכ"ל מכון המקדש, והוא אומר דברים חמים על המכון ועל העומד בראשו, הרב ישראל אריאל. במהלך כל שיחנו מדבר גליק בהתלהבות, אבל כשהוא מגיע לנושא המקדש, כולו ניצת. "המקדש הוא לא עוד נושא ביהדות. למעלה מחצי מחמשת החומשים עוסק במקדש, כל הנביאים מתנבאים סביב המקדש אם הוא ייבנה או ייחרב. גם בש"ס, שני סדרים שלמים עוסקים במקדש ועוד מסכתות כמו יומא ופסחים, וכמובן לוח השנה היהודי ובכלל, היומיום שלנו: תפילת מוסף, ברכת 'מעין שלוש' ומה לא, הכל סביב המקדש".

גליק התקשה להגיד במוסף של שבת האחרון 'ואין אנחנו יכולים לעלות ולהראות ולעשות'. "זה לא נכון, אנחנו יכולים אבל לא עושים. המצב של יהודה המכבי היה הרבה הרבה יותר גרוע משלנו, והוא טיהר את המקדש".

גליק הקים לאחרונה שני גופים כדי לקדם את העלייה להר. הראשון, המשפטי, הוא 'ארגון לזכויות אדם בהר הבית', והשני 'קרן למורשת הר הבית והמקדש'. לגליק קשה מאוד עם המינוח 'הקרן למורשת הכותל המערבי', אבל הוא בעצם רוצה לבנות העתק שלה, במובן מסוים. "הכותל הוא הכי הרבה בן 700 שנה. אין לו קדושה ולא מורשת, אבל הרב רבינוביץ' וסולי (מרדכי אליאב, ע"ל) שמובילים את הקרן עושים עבודה נפלאה".

במסגרת ארגון הזכויות עמל גליק להפסיק את האפליה הננקטת היום בהר הבית כלפי יהודים דתיים, שעוברים בידוק הדוק יותר, נדרשים לליווי צמוד ועוד, בניגוד למבקרים אחרים. במסגרת הקרן, מרצה גליק בכל מיני מקומות על המקדש, עורך כנסים בנושא ומביא אנשים להר. "הדגם שלי הוא מאוד פשוט. לפני 10 שנים ביקשתי שייקחו את אולפני העולים לסיורים בעיר דוד, אבל אמרו לי שזה מסוכן. היום אין אולפן או חייל שלא מסייר. יש אדם שקוראים לו דוידל'ה שעשה שם מהפכה. גם הרב רבינוביץ' הכניס את הכותל לתודעה של המוני אנשים. אני חולם לעשות את אותו הדבר להר הבית".

גליק היה רוצה שהרבנות תשתף איתו פעולה: תסמן את המקומות שמותר ללכת בהם על ההר, ותפיץ חוברת כללים לעלייה בקדושה. אבל זה לא מה שקורה בפועל.

מה המצב היום על ההר?

"באופן כללי, המצב השתנה בהתאם לביקוש. בעבר לא היה ביקוש. רצו לעלות עשרה אנשים ביום, אז לא היתה בעייה להגיד שעולים שניים שניים. היום המצב הוא שלמעלה ממאה רבנים מצהירים בגלוי שמותר לעלות להר, ומעלים קבוצות של 15-30 איש ביחד".

בעבר התפילה בהר היתה אסורה, מין גלגול מוטעה של החלטה חד פעמית של ועדת שרים לענייני דת. היום התפילה מותרת, אם כי לא באופן מופגן: אסור להתנדנד, להחזיק סידור או אפילו ברכון.

"האיסור להחזיק סידור הוא מגוחך, אבל יש דבר עוד יותר מדהים. היום, כל חירב'ה שאני מגיע אליה, אני מקבל בורשור שמסביר עליה. אתה מגיע להר הבית - ואין אף אחד שמדריך אותך או שמנהל את המקום. אתה לא יכול לדעת אפילו מה הן שעות הפתיחה. מי שמנהל את המקום זו המשטרה, שרוצה בעיקר שקט".

להגביר את הביקוש

גליק מזכיר ששר התיירות הודיע שהוא רוצה לעודד תיירות נוצרית-דתית. אבל הוא מסביר שכשהתיירים מגיעים ורוצים לבקר במקום המקודש לשלוש הדתות, הם עוברים חוויה לא נעימה. "אתה מגיע, בודקים אותך, ובמקום לטפח את המקום כאתר תיירות, נותנים לך תחושה שאתה לא רצוי. המשטרה היא לא משרד התיירות, ולא מעניין אותה שעומדים אלף תיירים בשמש קופחת או בגשם שוטף. התפקיד שלה זה לבדוק את הנכנסים, וכמה זמן שזה ייקח - שייקח. ואני לא מדבר על זה שלוקחים לתייר נוצרי ברית חדשה, מוציאים לו מהתיק, וזורקים לו לפח. תחשבי מה זה עושה לו".

אתה מביא היום גם קבוצות של גויים להר, אין לך בעייה עם זה?

"אני אומר הפוך, אני רוצה למסד את הדבר הזה. התנ"ך מדבר על כך שלבית המקדש יגיעו גויים רבים שיקראו בשם ה'. פיתחתי חברות עם כל מיני אנשי וואקף שעושים איתי את הסיבוב כדי להשגיח שאני לא מתפלל, ואנחנו מתפללים ביחד. מה הם אומרים? שבחים לקב"ה. אני מסכים איתם ואומר להם תגידו איתי את 'והיה ה' למלך על כל הארץ...'. איתם אני מדבר על זה שכולם ירוויחו אם מקום לא יהיה מסוכן ונפיץ. כשהבוס שלהם מגיע הם כמובן מתנכרים".

"בעניין הנוצרים, זו גם סוגיה שמתייחסים אליה בשטחיות. אני כמובן לא מאמין בשילוש הקדוש, אבל יש גם הרבה נוצרים שלא מאמינים בזה. אני חושב שאפשר למנף את המקום להיות מרכז לסובלנות בין דתית. אני לא מתכוון לאיזה מרכז ע"ש רבין, כי בסוף אני רוצה כאן בית מקדש. אבל כרגע המצב הוא שהמדינה חושבת שכל הדתיים מטורפים, ומי שעולה להר הבית אז בכלל. כרגע אפשר להתחבר עם ציבורים מדתות אחרות".

בשורה התחתונה, אומר גליק, דרוש שינוי תודעתי מקיף. יש היום חברי כנסת שלא יודעים שמותר ואפשר לעלות להר. כל המצב על הר הבית ישתנה, הוא אומר, כאשר הביקוש יגבר. כש-50 אלף איש ירצו לעלות, המשטרה תבין שיש לתת מענה רחב יותר לפונים, ואולי גם המדינה תתעשת ותסדיר את המקום. בינתיים מעדיפה המשטרה ("ואני מבין את זה") לסגור את הר הבית בימים שהם ברי סיכון, כמו למשל סוכות, ולא להכניס את הכותל למצב של אולי סגירה. "חשוב שיידעו שהכול תלוי בנו. בשביל זה אני עובר היום מבית ספר לישיבה ומשם לבית כנסת, כדי להביא את הנושא למודעות ציבורית".

טוב שיש מתנגדים לעלייה

אחרי הבחירות כתב גליק מכתב שהתפרסם ב'הארץ' וגם באחד מעלוני השבת, ובו הוא הסביר שהציונות הדתית נכשלה בבחירות מכמה סיבות. אחת מהן היתה, שהיא איננה מסוגלת להכיל את הרב גוניות שלה-עצמה. והשנייה, שהציבור הציוני-דתי עוסק בסוגיות המגזריות שלו בלבד, ולא עוסק במה שמחוצה לו.

"היום הוצאתי הודעת גינוי על המעצר של יו"ר האגודה לזכויות האזרח, שהפגין בשייח' ג'ראח. אני חושב שהם טועים, ויהודים יכולים לחיות בשייח' גראח, ואפילו שהם הפכו את המאבק שלהם לפוליטי, אבל המשטרה עשתה מעשה אסור. אנחנו צריכים להפגין נגד דברים כאלה לא רק כשהם קורים בחוות גלעד".

בבחירות האלה ניסו ללכת ביחד. למה לדעתך הניסיון לא צלח?

"עד שאנשים לא יסכימו שהרב שרלו הוא לא רפורמי והרב דב ליאור הוא לא פשיסט - זה לא יקרה".

איך זה קרה דווקא לנו, שחשבנו שאנחנו גשר בין מגזרים. איך אנחנו לא מסוגלים להכיל את עצמנו?

"הוויכוחים הם עקרוניים, אבל הבעיה היא שקשה לנו לקבל את זה שיש לנו ויכוח נוקב עם מישהו ולהבין שעמדתו לא באה ממניעים זרים, אלא מתוך השקפה תורנית עמוקה. מי שתמך בסירוב פקודה ומי שהתנגד לה, היו תלמידי חכמים עצומים. העניין הוא שיש משבר מנהיגות כללית. יש את הרב אליהו, הרב עובדיה והרב אלישיב שלושתם זקנים מופלגים ואין אף אחד בדור שאחריהם שיכול ליטול את שרביט מנהיגות".

גליק מדבר על מגוון ועל רב תרבותיות גם בציבור הציוני דתי. "מותר לך לחשוב שהצדק אצלך אבל לכבד את השני, ובציבור שלנו זה נשבר בשנים האחרונות, למשל בכל הנושא של הכשרויות, הגיור ועוד.

"הדעות של שני הצדדים חשובות והכרחיות: מאוד חשוב לי שיהודים יעלו היום להר הבית ומאוד חשוב לי שיש רבנים שמתנגדים, כי צריך שתישאר גם שמרנות. כמו שצריך להיות פתוחים מאוד בגיור אבל גם את אלה שישמרו את צעדיהם של המגיירים, אחרת נפרצים גבולות בלי סוף".

מקור בשבע: http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8947

ר' יהדה גליק בהר הבית - "למעלה ממאה רבנים מצהירים בגלוי שמותר לעלות להר"