התראה מפני פיגוע בהר הבית: מכתבו של משה פייגלין למפכ"ל המשטרה

לכבוד
רב ניצב דוד כהן
מפכ"ל משטרת ישראל

הנדון – התראה מפני פיגוע בהר הבית

א – רקע

משטרת ישראל שבפיקודך, אוסרת על פי שיקול דעתה הבלעדי את תפילתם של יהודים העולים למקום מקדשם. אל כל יהודי, הנראה כשומר מצוות העולה להר, מתלווים איש 'ווקף' מוסלמי ושוטר ישראלי, הבולשים יחדיו אחר שפתותיו. מי שנחשד כמתפלל, מעוכב או נעצר מיד.

למותר לציין כי מדובר בהתנהלות אנטישמית, המשפילה בראש וראשונה את משטרת ישראל עצמה.

אישית – אני "זוכה" לספוג את מנת ההשפלה הישראלית הזו, בעלותי להר מזה שנים רבות ואינני משלה את עצמי כי מכתב זה יביא לשינוי כלשהו. משטרת ישראל כבר מזמן שכחה את העם שיצר ושלח אותה לתפקידה.

אולם אני רואה לעצמי חובה ליידע אותך על אירוע שחוויתי אתמול בעלייתי להר – אירוע שמשמעותו היא כי רצח יהודים בהר הינו עניין של זמן בלבד.

מי יודע – אולי לאחר שהפשטתם את היהודים מכל זכויות האדם במקום המקודש ביותר לעם ישראל, תואילו לתפקד לפחות כגורם מקצועי (מהאו"מ...) ולבצע משהו מתפקידכם המקורי – כלומר לשמור לפחות על זכותם של היהודים – לחיות.

ב - סיפור המעשה

אתמול, עמדתי מול מקום המקדש, כשגבי למסגד אל אקצה ולצידי קבוצת יהודים שהקשיבו להסברי. תוך כדי מתן ההסבר, הבחנתי באשה ערביה המכוסה בצעיפים שונים מכף רגל ועד ראש, כשהיא מתקדמת לעברי באופן מאיים. לא ניתן היה לטעות בכך וכל הנוכחים בקבוצה היהודית הבחינו בנעשה. באופן טבעי, כשאדם עומד ומולו בא אדם אחר, האיש המהלך בוחר לעצמו נתיב שלא יוביל להתנגשות. זו דרכם של בני אדם. האשה האמורה פסעה במרץ ובביטחון רב היישר אלי.

חששתי כי הערביה האמורה תקצר במהירות את הטווח שנותר ודרך הצעיפים המכסים אותה, תשלוף סכין ותנסה לנעוץ אותה בי. שהרי רק על היהודים, המותרים בכניסה להר משער המוגרבים בלבד, מבוצע חיפוש קפדני – שמא נושאים הם בכליהם סידור או ספרון תהילים – רחמנא לצלן. הערבים, לעומתם, יכולים להיכנס להר מכל שעריו והם עושים זאת ללא כל בדיקה. כך שעבור רוצחת פוטנציאלית לא צריכה להיות שום בעיה להיכנס עם כלי רצח כדי להרוג יהודים.

חששתי - אולם ברוב טיפשותי שמתי מבטחי בשוטר הישראלי שהוצמד אלינו ושעמד גם הוא מרחק פסיעות אחדות מן הקבוצה. כולם הרי זיהו את הסכנה המתקרבת, ברור אם כן, שהשוטר, האמור כביכול להגן עלינו, זיהה גם הוא את הסכנה ובוודאי ינסה להגן עלינו.

אולם שכחתי כי בפועל, הצטמצם תפקיד המשטרה לעניין מרכזי אחד. שמירה מפני תפילת יהודים ולא מפני כלי רצח ערביים ורוצחים פוטנציאליים. כל מעייניו של השוטר המלווה, נתונים היו אל שפתי היהודים – שמא רוחשות הן תפילה. להגנתו ניתן לומר שהוא באמת לא ראה את הסכנה המתקרבת. בפועל, הגדרת המשימה המרכזית עבורו – היתה מניעת תפילת היהודים, לא שמירה מפני הערבים.

כיוון שכיהודי – אני הוא הנחשב לגורם המסוכן בהר, נמנעתי מלבצע כל פעולה מול הערביה המתקרבת (כדי לא להסתבך אתכם) ופעלתי כפי שוודאי הייתם ממליצים – כלומר סמכתי על השוטר.

מה שקרה הוא שהערבייה נצמדה אלי, דחפה אותי בכוונת מכוון וחמקה אל תוך המסגד. בניגוד לכל הנוכחים במקום, השוטר המלווה כלל לא הבחין בנעשה

ג – מסקנות

* ברור כי כשם שדחפה אותי (דרך צעיפיה) ביד חשופה, יכלה הערביה לעשות זאת כשבידה סכין או כלי משחית אחר.
* ברור כי באווירה השוררת כיום בהר, שוטרי משטרת ישראל אינם מסוגלים לייצר טווח ביטחון בין העולים היהודים לבין הערבים. השוטר במקום רואה את איש הוואקף כריבון האמיתי ולמעשה מבצע את הוראותיו.
* ברור כי הביטחון העצמי והמוטיבציה שהפגינה הערביה מעידים על מציאות כוללת בהר – מציאות שתעודד ותביא במהרה לניסיונות רצח.

ד - הודעה אישית

לאור האמור לעיל הריני להודיעך, כי אינני סומך יותר על משטרת ישראל להגנת חיי בהר.

לא ציינתי את שמו של השוטר המלווה, וגם אין בכוונתי לספק לך את שמות העולים איתי, משום שאינני מאמין שיש ביכולתה של משטרת ישראל לשנות את פני הדברים.

לכל היותר, אתם תפעלו בדרך הקלה, תענישו את השוטר ותתעלמו מן הרקע שהביא לחוסר מוכנותו. כל עוד היהודים מבחינתכם – הם הסכנה והם מוקד תשומת הלב של השוטרים במקום- כל פעולה מצידכם תהווה לא יותר מכוסות רוח למת.

לכן גם לא אשתף פעולה, אם אתבקש לעזור בחקירת האירוע – אינני מאמין כי אתם מסוגלים באמת לשנות את המצב.

אולם זאת עליך לדעת. אם שוב יתקרב אלי ערבי בהר בצורה החשודה כמסוכנת, אעשה הכל כדי להגן על חיי בכוחות עצמי וכך גם אמליץ לכל העולים היהודים להר.

בכבוד הראוי,

משה פייגלין
קרני שומרון

העתק ליהודים

* פורסם בnrg