הר הבית- חלק א'

הר הבית, הידוע גם בשם הר המוריה, שוכן בירושלים, באזור הנחשב כיום מזרח ירושלים. למרגלותיו משתרעת העיר העתיקה, מזרחית לו נמצא הר הזיתים, הגבוה יותר מבין השניים. "ירושלים הרים סביב לה"- מדובר על הר הבית שמוקף הרים גבוהים ממנו. על פי המסורת המקובלת אצלנו מלפני אלפי שנים, עוד לפני מעשה יציאת מצרים, על ההר הזה עקד אברהם אבינו את יצחק בנו, שם בנה יעקב אבינו מזבח לקב"ה (הקדוש ברוך הוא), ובסופו של דבר נבחר המקום לשמש כ"בית" לשכינה, בית המקדש, ממנו השרה הקב"ה את שכינתו בעולם. מהי אותה "שכינה"- זהו כבר נושא למאמר אחר.
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, בנו של דויד המלך. בית זה נבנה בשנת 422 לפני הספירה, ועמד על מכונו במשך כ- 410 שנים. בשנת 832 לפנה"ס על נבוכדנצר הבבלי על ירושלים, החריב את בית המקדש והגלה את מרבית עם ישראל לבבל (עיראק של היום). לאחר שבעים שנות גלות בבל, הכריז כורש מלך פרס (הממלכה שכבשה את בבל) את הכרזתו המפורסמת, שכול יהודי המעוניין בכך יעלה לארץ ישראל ויבנה מחדש את בית המקדש בעידוד פעיל של המלכות. עליה זו אורגנה והונהגה בין היתר בידי נחמיה ששימש שר בחצרו של כורש, ומרדכי היהודי (ההוא ממגילת אסתר). אך לצערנו עלו עימם רק האנשים הפשוטים, "דלת העם", ואילו השמנא וסלתא של העם התבסס בחיי הנוחות של בבל. העולים בנו מחדש את בית המקדש למרות התנגדותם (הפעילה לעיתים) של תושבי הארץ הגויים שהובאו בזמן נבוכדנצר. למרות זאת נחנך הבית לאחר שמונה- עשרה שנות עבודה, במהלכן הייתה הפסקה ארוכה. מבנה ה היה קטן ובלתי- הדור ביחס לקודמו, איך יעודו של בית המקדש איננו יופי אסתטי אלא הרעיון הרוחני הגלום בו והיותו מקום השכינה, על כך עוד נרחיב במאמרים הבאים.
בשנת 318 לפנה"ס הכניע אלכסנדר מוקדון את ממלכת פרס וכבש (בין היתר) את ארץ ישראל, אז החל השלטון היווני בארץ. ברבות השנים נעשה שלטון זה רע ומרושע והנחית גזרות קשות ביותר על עם ישראל, עד שנת 138 לפנה"ס בה פרץ מרד החשמונאים (נס חנוכה, זוכרים?) סילק את השלטון הזר, והארץ חזרה לידים יהודיות. מלכות בית חשמונאי נמשכה מאה ושלוש שנים, ובסופה השתלט הורדוס האדומי (אדום- עם ששכן באזור מדבר יהודה/ דרום ים המלח של היום, הוכרחו להתגייר על ידי החשמונאים) על המלוכה, רצח את כל בית חשמונאי והרג הרבה מחכמי ישראל. לבסוף התחרט על מעשיו ובכדי לכפר עליהם שיפץ את בית המקדש, עד שנאמר על מבנה זה "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין יפה מימיו". כחלוף הזמן, ותחת שלטון בית הורדוס, חדרו הרומאים לארץ ישראל, עד שנת 68 לספירה, אז כבשו את הארץ (בראשות טיטוס) החריבו את בית המקדש השני, הגלו את שארית העם ויצאנו לגלות המרה והארוכה. "ג'ודיאה קפטיאה". סך שנות הבית השני- 420 שנה.
גלותנו נמשכה יותר מאלפיים שנים, במהלכן שלטו בארץ אומות רבות ומגוונות: רומאים, ביזנטיים, פרסים, מוסלמים, ממלוכים, צלבנים, עות'ומנים, בריטים, נוסף לביקורים מזדמנים של מונגולים (ג'נגיס חאן), צרפתים (נפוליאון בונאפארט) ובוודאי עוד כמה עמים.
בשנת 1948, ה' באייר תש"ח, חזר עם ישראל לארצו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!