.
היו"ר ריבלין: ח"כ בן ארי, ח"כ טאלב אסענה וח"כ אורי אריאל
אני מבקש הואיל ושמענו אותכם כבר במשך הדיונים מביעים את עמדתכם, ואם אני השכלתי להבין את עמדתכם וודאי כולם השכילו, ואנו נמצאים לעיני הציבור כולו באמצעות הטלויזיה של הכנסת. הפרוטוקול המצולם שלנו.
אני נותן לחבר הכנסת בן ארי לומר את דבריו, ונא לא להפריע לו.
אני מבקש הואיל ושמענו אותכם כבר במשך הדיונים מביעים את עמדתכם, ואם אני השכלתי להבין את עמדתכם וודאי כולם השכילו, ואנו נמצאים לעיני הציבור כולו באמצעות הטלויזיה של הכנסת. הפרוטוקול המצולם שלנו.
אני נותן לחבר הכנסת בן ארי לומר את דבריו, ונא לא להפריע לו.
.
בן ארי: אדוני היו"ר שלחתי אותי מירושלים לסדום. הכנסת אותי למיטת סדום מבחינת הזמן. ובכל זאת אני אומר דברים קצרים ביותר, כפי שאתה דורש.
ריבלין: לא יאמר אדם צר לי המקום בירושלים.
.
בן ארי: זה מה שאני אומר, שלחת אותי לסדום.
התמונה שמצטיירת כאן, היא מאד מאד ברורה. אנחנו שומעים פה נתונים. מצד אחד מדאיגים, והדברים שצריך מאד מאד להזהר מהם, זה המסקנות שניסו להגיע אליהם, ח"כ טיבי מצד אחד, ומצד שני ח"כ חסון. צריך למרות הנתונים להגדיר את היעד: העם היהודי חזר לארץ ישראל, ולפני ארבעים ואחד שנה שבנו לירושלים. וראה את הדברים בזמנו ראש העיר המיתולוגי של ירושלים טדי קולק – וכפי שהתחיל, צריך לסגור את ירושלים מכל הכיונים לאחדותה היהודית.
זה דבר - שכפי שראינו בנתונים – אכן הולך ומתרחש בפועל. מי שלא נוח לו עם הדבר הזה, יש כל מיני פתרונות אחרים. למרות שאני משער שכמו שהאוכלוסיה בשועפט לא הסכימה לצאת, חוץ ממעטים, לא לעמאן, ולא לקהיר. אלא ירצה להשאר כאן. בכל זאת, יש אפשרות למצוא מקומות אחרים, למי שלא נוח לו.
אני רוצה לדבר על אפליה דתית חמורה ביותר שמתקיימת בירושלים. ויש עוד המון דברים נוספים שהם נגד היהודים. זו היא האפליה שלא ניתן ליהודים להתפלל במקום הקדוש להם ביותר בעולם. בהר הבית. שהוא בעצם הפך לצערנו הרב להיות מקום שהוא תחת שלטון לא יהודי, שלא מאפשר ליהודים להגיע למקום. וזה אחת האפליות החמורות ביותר שאין לה אח וריע בכל העולם כולו.
ריבלין: תודה, על זה אתה לא מתלונן נגד 'מכון ירושלים', כך אני מקוה. כי בענין התפילה בהר הבית זה לא הוא שקובע. הוא רק יכול לומר לך אם יש, או אין.
ח"כ אורי אריאל:
דוד המלך שהיה שבע שנים בחברון ומעל שלושים שנה בירושלים, אמר: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" אמרו על כך חכמים: ש"עושה את כל ישראל חברים". (מה זה חברים? פעם אחרת!) אבל, אנחנו משתמשים באמירה זו פעמים רבות ועדיין יש ויכוחים בתוכנו, בתוך היהודים, מה צריך ואיך צריך. ועל זה כבר נאמר: שכאשר יהיה שלום אמת בין יהודים ליהודים, על השאר כבר נסתדר בע"ה.
אני אגע בשתי נקודות בדקה זאת. אחת, אמר קודמי חבר כנסת בן-ארי, המציאות. בהר הבית כלפי יהודים. היא בלתי נסבלת! וזה באנדרסטייטמנט (=לשון המעטה) ומה שעושים לערבים יש עם זה בעיה, אני מסכים. האם חייבים לעשות כל מה שעושים? אני, לא בטוח. מה שקורה עם היהודים, ואני אומר את זה בתור אחד שעולה לשם מעת לעת, ולפי ההלכה כמובן, ומה שאפשר. זהו בלתי נסבל, והוא מצריך תיקון. ויפה שעה אחת קודם!
והדבר השני אני אומר למר קמחי: כמו שאני אומר לכל האחרים פה: יש דבר אחד שמחלק את ירושלים זה "החומה". אפשר להגיד את זה בצורה יותר חריפה או פחות חריפה, כל אחד יבחר לו את הסגנון. מי שהחליט, ואני יודע מי החליט, לחלק את ירושלים עם החומה הזאת. ודרך אגב, לא רק בצפונה. יש קטעים גם בדרומה, שחתכו פה וחתכו שם. הדבר הזה הוא תקדים מסוכן מאד. ולכן אני מציע לדייק, זה תקדים נוראי, מיותר, וסליחה על הביטוי גם מטופש, וראוי לשנות אותו.
.
התמונה שמצטיירת כאן, היא מאד מאד ברורה. אנחנו שומעים פה נתונים. מצד אחד מדאיגים, והדברים שצריך מאד מאד להזהר מהם, זה המסקנות שניסו להגיע אליהם, ח"כ טיבי מצד אחד, ומצד שני ח"כ חסון. צריך למרות הנתונים להגדיר את היעד: העם היהודי חזר לארץ ישראל, ולפני ארבעים ואחד שנה שבנו לירושלים. וראה את הדברים בזמנו ראש העיר המיתולוגי של ירושלים טדי קולק – וכפי שהתחיל, צריך לסגור את ירושלים מכל הכיונים לאחדותה היהודית.
זה דבר - שכפי שראינו בנתונים – אכן הולך ומתרחש בפועל. מי שלא נוח לו עם הדבר הזה, יש כל מיני פתרונות אחרים. למרות שאני משער שכמו שהאוכלוסיה בשועפט לא הסכימה לצאת, חוץ ממעטים, לא לעמאן, ולא לקהיר. אלא ירצה להשאר כאן. בכל זאת, יש אפשרות למצוא מקומות אחרים, למי שלא נוח לו.
אני רוצה לדבר על אפליה דתית חמורה ביותר שמתקיימת בירושלים. ויש עוד המון דברים נוספים שהם נגד היהודים. זו היא האפליה שלא ניתן ליהודים להתפלל במקום הקדוש להם ביותר בעולם. בהר הבית. שהוא בעצם הפך לצערנו הרב להיות מקום שהוא תחת שלטון לא יהודי, שלא מאפשר ליהודים להגיע למקום. וזה אחת האפליות החמורות ביותר שאין לה אח וריע בכל העולם כולו.
ריבלין: תודה, על זה אתה לא מתלונן נגד 'מכון ירושלים', כך אני מקוה. כי בענין התפילה בהר הבית זה לא הוא שקובע. הוא רק יכול לומר לך אם יש, או אין.
ח"כ אורי אריאל:
דוד המלך שהיה שבע שנים בחברון ומעל שלושים שנה בירושלים, אמר: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" אמרו על כך חכמים: ש"עושה את כל ישראל חברים". (מה זה חברים? פעם אחרת!) אבל, אנחנו משתמשים באמירה זו פעמים רבות ועדיין יש ויכוחים בתוכנו, בתוך היהודים, מה צריך ואיך צריך. ועל זה כבר נאמר: שכאשר יהיה שלום אמת בין יהודים ליהודים, על השאר כבר נסתדר בע"ה.
אני אגע בשתי נקודות בדקה זאת. אחת, אמר קודמי חבר כנסת בן-ארי, המציאות. בהר הבית כלפי יהודים. היא בלתי נסבלת! וזה באנדרסטייטמנט (=לשון המעטה) ומה שעושים לערבים יש עם זה בעיה, אני מסכים. האם חייבים לעשות כל מה שעושים? אני, לא בטוח. מה שקורה עם היהודים, ואני אומר את זה בתור אחד שעולה לשם מעת לעת, ולפי ההלכה כמובן, ומה שאפשר. זהו בלתי נסבל, והוא מצריך תיקון. ויפה שעה אחת קודם!
והדבר השני אני אומר למר קמחי: כמו שאני אומר לכל האחרים פה: יש דבר אחד שמחלק את ירושלים זה "החומה". אפשר להגיד את זה בצורה יותר חריפה או פחות חריפה, כל אחד יבחר לו את הסגנון. מי שהחליט, ואני יודע מי החליט, לחלק את ירושלים עם החומה הזאת. ודרך אגב, לא רק בצפונה. יש קטעים גם בדרומה, שחתכו פה וחתכו שם. הדבר הזה הוא תקדים מסוכן מאד. ולכן אני מציע לדייק, זה תקדים נוראי, מיותר, וסליחה על הביטוי גם מטופש, וראוי לשנות אותו.
.
אני רוצה לגמור בהסכמה עם היו"ר. לא יכול להיות שבמדינת ישראל במדינה היהודית יהיו 'מחנות פליטים', ולא משנה למי. לא לאלה שגרים בכפר עקב, או במה שנקרא מ.פ. שועפט. כבר לא אומרים את השם, מ.פ. שועפט. גם לא בניצן ובפלמחים. . לא יהיו מחנות פליטים במדינת ישראל. וגם לא בשכם ולא בעזה. ומי שמנצל בצורה הכי צינית את סבלם, ימשיך. אבל תפקידנו, לעשות דברים אחרים.
ח"כ מיכאל בן ארי נואם בכנסת
לערבים כן
.
ליהודים לא - (גזלני הווקאף מפנים יהודי מהר הבית)
אשריכם ישראל
השבמחק