בטאון דוא"ל גליון 1 תשרי תש"ע

.

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"

גליון 1 (134) - תשרי ה'תש"ע - ת.ד. 31336 ירושלים 050-8649968 lamikdash@gmail.com

עם הרב יאיר שרלו

ארנון סגל "עולם קטן" (גליון 219 ראש השנה ה'תש"ע)

הרב עולה להר הבית. למה?


"הרבה רבנים עולים להר. זו תופעה שחוצה קווים, גם הרב עמיטל עלה.
עליתי לשם כדי לקיים את מצוות "לשכנו תדרשו" – התקשרות למקום הקדוש. אני
לא מסתיר שהיה בכך גם מאבק בכל האלטרנטיבות – תחליפים למיניהם שנקראים
משום מה "המקומות הקדושים".
אני רואה בכך גם קיום מצוות כיבוש. הזנחת הר הבית משמעה הטמעה עמוקה של
התפיסה שהר הבית לערבים והכותל ליהודים, ונגד זה צריך לעשות שינוי דרמטי,
גם פנימי וגם בינלאומי".


ועם הרב שמעון בן שעיה

האם מותר למי שנכנס להר הבית ביום הכיפורים לטבול בעיצומו של הצום?

חייל שלא טבל לקריו או שראה קרי ביום הכיפורים ומוכרח להיכנס להר הבית
מתוקף תפקידו, עליו לטבול קודם כניסתו לשטח המצריך טבילה, כיון שכוונתו
לטהרה ולא לתענוג ולא ניתן לדחות טבילה זאת.

אך מי שלא מוכרח להיכנס (הערת מערכת: יש יהודי כזה?), אסור לו לטבול ביום
הכיפורים כדי להיכנס להר בטהרה.

בדברים אלו אין להתיר או לאסור את עצם שאלת היתר הכניסה להר הבית בזמן
הזה, הנתונה לגדולי ישראל ולרבנות הראשית לישראל.

("מקור ראשון" ה תשרי ה'תש"ע)


* * *

שאלת חכם !

לרב ישי שלום וברכה,

אני קורא את הגליונות בשקיקה , אין אני יודע איך והכיצד אני מקבל אותם ,
אך אני שמח על כך.

ברצוני לקבל מס' הבהרות בנושא המשפטי.

1. מה מעמדו המשפטי של הר-הבית ומי הגוף האחראי על ניהולו של הר הבית
וכיצד קיבל גוף זה את המינוי?

2. מה הטענה המשפטית שבעטיה נמנעת מיהודים האפשרות להתפלל על הר הבית
ומדוע בכלל צריכים היהודים ליווי.

3. האם יש איזה צו , תקנה , כללים , נהלים כתובים בנוגע לתפילת יהודים על הר הבית?

אני שוקל להגיש בג"צ עצמאי שלי בעניין ועל כן שאלות אלו.

ברגשי כבוד ובב"ח - עו"ד יהודה אריה שמעון

משיב כהלכה:
נראה לי שאף למשטרה אין שום תשובה על אחת מהשאלות הללו

2. הטענה היחידה שהם טוענים ומקיאים שוב ושוב זה שכל תזוזה יביא לאלימות
מידית מצד הפורעים המוסלמים

שתבין באם אתה אומר קדיש או קדושה - מידית באופן אוטמטי עפים כאן מספר
פצצות גרעניות, לא כולל האינתיפאדה שתקום תוך 24 שעות, וירי הקטיושות
מהאיזבולה, וכו' וגו'

כך שהדבר מהווה "סכנה לשלום הציבור" ולכן אע"פ שלפורעים אין שום מסמך על
בעלות המקום, גם אין שום תקנה, כללים או איסור על שום דבר - פשוט "הכל
אסור" באם שאלת, ו"הכל מותר" באם נשאלת.

בהוקרה – עולה ותיק

תגובת עורך :

מיום כיבוש/שחרור הר-הבית, כששלומי אמוני ישראל היו נבוכים לצורת היחס
אליו, ואילו הכוחות האפלים ידעו גם ידע איך "לטפל" בכמיהת הדורות, בסיוע
צבא איסלאם ו"רבנים". מצינון העם ועד הקפאת כל רגש מעשי, לקדש הקדשים בבת
ארצנו, והפיכת כל מתרפק להר, כ"מפלצת" לאומה.
מיום המר והנמהר ההוא ועד עצם היום הזה, לא פסו אמונים עלי צדק, סמוכים
על שופטים קטנטנים ועליונים, שהם הם שיתנו סעד להוגנות מינימאלית כלפי
העם הבוכה זה אלפיים, על פינת יקרת שאיבד באכזריותה של האומה האירופית
המתורבתת והדמוקרטית – רומא.

מבג"ץ חוגים לאומיים שנדון בשנת השחרור/כיבוש ועד היום הוגשו לא פחות
מ-40 עתירות על ידי גלריה מפוארת של עורכי דין אשר היו בטוחים, כי:
'זוית' צודקת וחדשה זו אשר עדיין לא נידונה עד היום – אין לה סיכוי
להיכשל (כדאי לך ללמוד אותם לפני שתיכנס להרפתקה – אנחנו למדנו את כולם
ומכולם).

וראה זה פלא כולם כאחד נפלו וכשלו, גם הבודדים ביניהם שלא קרסו, נוסחו
בצורה כזו שלא יביאו שום תועלת מעשית ליהודים.

כל זאת כי: לא הצדק היא הבעיה לא השוטר הוא הבעיה ולא השופטים הם הפתרון.

זאת לדעת: המדיניות מכוונת על ידי השלטון (זה שהצליח להביא לחורבן
האנטישמי של כל הישוב היהודי בחבל עזה), שלא תהיה, שום, דריסת רגל יהודית
בכל רחבי הר הבית, לא רק במסגדים שם, לא רק במסגדים הענקיים החדשים
הישראליים - שנבנו שם בפריעת כל חוק בסיוע כל אנשי החוק, נגד כל דורשי
חוק – אלא גם ברחבי השטחים הפנויים הנרחבים בהר (חמישית מכל שטח ירושלים
העתיקה!).
מתי יתפכחו חולמי קבלת סעד מרשויות החוק והשיפוט.

אם יש מרץ בעם ובכל זאת עדיין תקווה קלושה במערכת. כי אז, משימה ראשונה
היא הקמת סוללת עורכי דין, מבינים וכואבים את המצב. לשבת ולטכס עצה –
ביחד – כדת מה לעשות: מאיזה כיון לתקוף ובאיזה סיוע אגפי: כפרסום מתאים,
ליווי חכי"ם מכהנים וחכי"ם ושרים לשעבר-ניקים, עד כמה שאפשר תיאטרלית
ודרמטית, ולחץ אישי מתאים על כל הבוגדים השתולים בתוך המערכת כדי שיוקעו
ויוצאו ממעגל ההשפעה.
בהתכנס פורום גדול כזה, כשמטרת כולם הצלחת הנושא בלבד, יש נושאים רבים
רציניים ובוערים לטפל בהם. אך תנאי ראשון כאן 'תשועה ברוב יועץ' ופעולה
באחדות דעים מוחלטת.

אם יש בידי מישהו אומץ וכוח לטפל ב'פכים הקטנים', יקבל בעזרת השם כל סיוע
מ"התנועה לכינון המקדש": אם במידע על מעוניינים לתמוך, אם במידע על
נושאים ראויים לתקיפה ואם ב... שלא כאן המקום לפרט. כבר מנוסים אנו מספיק
לדעת שבזבנג לא גמרנו.

על-אף שדברינו הם תוצאת הניסיון הקולקטיבי של חברי "התנועה לכינון
המקדש". נשמח לפרסם, בגליונות הבאים, דעות ורעיונות נוספים בענין הנדון.
כפי שיגיעו לידינו.

זה הזמן להירתם ולתרום ל"תנועה לכינון המקדש" התקשר
ל-050-8649968, תרום ב'כרטיס אשראי'
או עדיף בהוראת-קבע – לתנועה שכל מגמת פעולותיה "יהוד הר הבית" –
מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה



קוראינו מגיבים:

אפליית דתיים


(הערת מערכת:

במייל הקודם סיפרנו על מבול הפניות בעל-פה, בטלפון בכתב ובמייל שקיבלנו,
ותוכן כולם "איך החי יכול להכחיש את החי"? ופרסמנו אחת לדוגמה –
ועדים אנו בימים אלו ל"הוראה" של המשטרה לתלמידי ישיבת "ברכת משה"
שבמעלה-אדומים, נוסף לאפליה שהם צריכים להפקיד את מספרי הזהות שלהם שלשה
ימים מראש, גם לא יוכלו להכנס כקבוצה אחת [כשאר בני אדם ובעלי חיים מכל
הגזעים והמינים] אלא מפוצלים לקבוצונים בני 15 איש כל אחד –
אתנו דוגמה טריה מלאחר פסק הבג"ץ, שלחה אלינו חבר "התנועה לכינון המקדש"):
ב"ה, למערכת שלום.
בס"ד
ביום רביעי כ"ז אלול בשעה 7:30 המתינו 11 איש בעלי חזות יהודית שביקשו
לעלות להר הבית.
בערך ב-7:45 נערך בידוק ביטחוני לכל אחד ונתבקשו להמתין לתדרוך מהשוטר
(זאת לאחר שנרשמו פרטיו של כל אחד מהעולים).
בערך ב-7:50 נמסר לנו שלא נוכל להיכנס כקבוצה, שכן המפקד מתיר להכניס
קבוצות של 10 יהודית בעלי חזות דתית ואינו מוכן לצרף אף אחד נוסף. השוטר
ביקש שמישהו ייפרד מהקבוצה ויחכה לקבוצה הבאה.
לאחר שהבנו שאין אפשרות אחרת אלכס שכטמן ואני ויתרנו וחיכינו יחד לקבוצה
הבאה. מאחר שנשארו 9 עולים בלבד, נכנס במקומנו אביתר אפלקר.
בשעה 8:13, מאחר שעדין המתנו בחוץ, התקשרתי לח"כ ד"ר בן ארי. הלא ביקש
פרטים מדויקים לגבי שמות הקצינים. מאחר ולא היו לי פרטים הוא ביקש שאעביר
את הנייד לשוטר בכניסה - מוטי גבאי וכך עשיתי. אינני יודע את פרטי השיחה
ולא את המשך הטפול.
בערך ב-8:30 זכינו להיכנס עם עוד 3 אנשים שהצטרפו בינתיים - סה"כ 5 אנשים.
התבקשנו ע"י קצין להקיף את ההר משמאל ולהתרחק מהשיקוץ הדרומי (אל אקצא).

תודה ושנה טובה – א' לרנר

*


מדור הסטורי:
ירחון "יבנה המקדש" (כ טבת ה'תשמ"ח גליון 2)
שלום רב!
גליון זה, השלישי במספר של "יבנה המקדש" שמופיע בס"ד גם הפעם במועדו,
משופר במדת-מה לגבי קודמו מבחינת איכות ההדפסה והצילום – תודות למאמצים
בלתי פוסקים מצד חברים מתנדבים. שיפור מקביל מבחינת איכות החומר וכמותו,
יבוא, כמדומה, רק כאשר יתגייסו החברים להשתתפות פעילה, בכתיבה ואיסוף
חומר. יש לזכור כי שמנו לעצמנו מטרה להתמקד בנושא אחד ויחיד, וללא ריבוי
וגיוון הכותבים נגיע חיש מהר למיצוי הנושא ודריכה במקום, עד כדי שממון.
אנו חוזרים אפוא ומבקשים בכל לשון בקשה מציבור החברים: אנא תנו יד ולב
עמנו להרחיב להעשיר ולהחיות את עלוננו הצנוע, וזה הקטן – גדול יהיה.

בפתח הגליון קריאת (אולי מטוב לומר: קריעת) קדש מדם לבו של החבר אליצור
סגל על חילול הקדש וחילול השם בהר הבית. הדברים נכתבו כבר בשנת תשמ"א,
ומדהים לחשוב כי לא נשתנה דבר מאז ועד הנה ועולם כמנהגו נוהג, זעקה כזו
ראוי לה שתשמע יום יום בכל בתי ישראל עד ישקיף וירא ה' משמים.

עוד בגליון: פרוטוקול מן האסיפה האחרונה: נוסח המכתב שנשלח מטעם אגודתנו
לכשלש מאות איש הנודעים לנו כאוהדים לעניננו; המדור "דעה אישית" בו מפתח
החבר יוסף אלבום את הכוונות והרעיונות שמאחורי הצעתו לקיים כנס-הקהל
חגיגי לשם המקדש; ואחרון אחרון רשימתו של החבר אברהם אייזיקס יו"ר וועדת
עליות אשר מלבד שהוא נאה מקיים בגופו ומתמיד ברציפות בעליות השבועיות אף
הוא נאה דורש ומיטיב לתאר את העליות ומשמעותן – ירבו כמותו בקהלנו!

לצערנו לא הגיעונו ידיעות מיוחדות במשך החדש האחרון בכדי לפרנס מדור
"חדשות", רק זאת נוכל לספר לחברים: לאחרונה נתעייפו כנראה השוטרים מן
הצורך ללוות את העולים בהר והם מוכנים לאפשר הקפה בלא ליווי צמוד. מצב
חדש זה מאפשר גמישות לגבי המסלול וקצב ההליכה, כמו כן מתאפשרות לעתים
השתחויות בפישוט ידים ורגלים מול שערי העזרה כדרך שהיא אבותנו עושים.

בברכת המקדש – המערכת

מטעם הועדה הפוליטית-משפטית שטוחה בקשה לכל החברים: נא לשלוח רשימת שמות
וכתובות מיודעיהם הבאים בחשבון לצרפם אל כשלש מאות האנשים שכבר נשלח
אליהם מכתב הפניה להצטרפות אל קהלנו.


* * *

בנטלי את הקולמוס לכתוב בדם לבי, מרדפים אותי הרהורים עגומים: אפילו אם
יראו דברים אלו את אור הדפוס, האם יש קורא? האם יש מרגיש בחסרוננו? האם
קיים מי שישמע זעקתי?

אולם אמרתי: יתכן ואינני פטור מלהשמיע, ולא את קולי כי אם את קול נחלת ה'
שבאו בה פריצים ויחללוה.

ווי לההוא דרא ! ווי לההוא זימנא !

שנינו בזוהר חדש דף כז (מדרש הנעלם ריש פ' ויצא – תרגום מילולי): רבי
זירא נכנס לפני רבי אלעזר, מצאו שהיה יושב ועיניו נובעות מים והיה מרחש
בשפתותיו ובוכה, חזר רבי זירא לאחוריו, אמר לשמשו: מהו זה שיושב האדון
ובוכה? אמר: שתי פעמים נכנסתי להתקרב אצלו ולא יכולתי, עד שהן יושבין
ראוהו נכנס לאידרא שלו (=מקום תלמודו) ועד שהוא יורד קולו הולך בבית
ובוכה. שמע (רבי זירא) שהיה אומר: האבן ! האבן ! אבן הקדש העליונה על
העולם כולו בקדושת אדוניך! עתידין בני עממין לזלזל בך ולהושיב צלמים
מסואבים עליך לטמא מקומך הקדוש. וכל טומאות יגעו בך, ווי לעולם באותה שעה
! – ירד (רבי אלעזר) וישב בסולסלנו (=ערסלו?), אמר רבי זירא לשמשו: לך
ושאל לו אם אכנס אצלו, נכנס שמשו ואמר: רבי זירא כאן, לא השגיח בו ולא
זקף עיניו, אחר זמן אמר: יכנס רבי זירא ואתה שב בחוץ, נכנס רבי זירא,
הרכין ברכיו וכרע לפניו, ראהו רבי אלעזר, בעט בו ואמר, קום מכריעתך ושב
כדרכך, קם וישב כדרכו, אמר רבי זירא: מר שהיה בוכה – מה ראה? אמר: על
אסון ושבר גדול שבעולם! – ראיתי אותה אבן יקרה קדושה שממנה הושתת העולם,
היא האבן שהניח יעקב ראשו עליה... ועל שמה נקרא "אבן ישראל"... שנתן לבו
ועיניו עליה והקדוש ב"ה עשאה בית עולמים ושם שכינתו – ועל כך בכיתי. כי
ראיתי שעל זו האבן עתידין לשום זוהמת עממין ופגרי מתים. מי לא יבכה? !
ווי לעולם! ווי לאותו זמן! ווי לאותו דור! – בכה כבראשונה, נתאנח ושתק...
בכה רבי זירא ואמר: עיר וקדיש ידע זאת! על כך ראוי לבכות!...

חזיונו של רבי אלעזר ברוח הקודש שעתידים הגוים לזלזל בקדושת אבן השתיה
ולהושיב עליה פגרי מתים ולקרב אליה את כל הטומאות מתקיים בימינו לעינינו
כאשר הערבים מביאים את מתיהם מקרוב ומרחוק למקום קדש הקדשים להניח אותם
על אבן השתיה, ולא רק בהעברה בעלמא אלא שבשטח ההר הקדוש יש לא מעט קברים,
ביניהם קברו של עבדאללה מלך ירדן סבו של חוסיין, וכן של מנהיגים מוסלמיים
מערב הסעודית עירק והודו (!) ושאר קברים פחות חשובים, ולא עוד אלא שכל זב
ומצורע ובעל קרי נכנס למקום קדש הקדשים לרמוס את חצרות הקודש בנעליו
המסומרות.

אולם ראה זה פלא: רבני ישראל וצדיקיו במקום להזעק לטיהור האי אבנא קדישא
מהשיקוצים שהושמו עליה, שותקים, ולא רק שאינם מנסים לטהר את המקום אלא גם
מונעים כל התעוררות לטהרת המקום !

אכן יש להניח שאפילו רבי אלעזר לא חזה ולא שיער שהמראה המפלצתי יתגשם
דוקא בתמיכתם של רבני ישראל וזאת בתקופה של שלטון וריבונות יהודית על הר
הבית!

אכן: מאן לא יבכי! ווי לעלמא ! ווי לההוא זימנא ! ווי לההוא דרא !


כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים
- חוץ מאשר לעם ישראל

אולם עדיין לא נגענו בקצהו של החזיון,

מתברר שישנן תהומות השפלה שאפילו ברוח הקדש קשה לרדת אליהם, והוא, שלכל
האומות והלשונות מותר להכנס להר הבית בכל מקום שיעלה רצון לפניהם ורשאים
הם להתפלל שם באין פוצה פה ומצפצף: כמו כן מותר לכל סוגי הכופרים לשוטט
במקום באין מפריע. אבל למי אסור לשפוך שם רינה ותפילה בתשבחות דוד מלך
ישראל? ליהודים שומרי מצוות! אנשים מסוג זה שעלו להר לאחר שטבלו במקוה
טהרה וחלצו את נעליהם כדין, ברגע שתדרוך כף רגלם במקום מיד מוזהרים
שחלילה לא יעיזו לפתוח פיהם בתפילה ושומרים מוצא שפתיהם לבל יוציא מילה
של תחינה מפיהם. המצב הנוכחי הוא צירוף של כל הרעות האפשריות – אילו לא
נתנו ליהודים בכלל להכנס היה זה רע במיעוטו, אילו נתנו לכולם להכנס לצורך
תפילה ללא אפליה הרי זה הרע במיעוטו, אבל דוקא שלא כדין ! ! דוקא שלא
לצורך תפילה ! !

דברי הנביא מתפרשים לנו, אבוי, לא כנבואת נחמה אלא כנבואת פורענות –
יבוא יום וביתי יהיה בית תפילה לכל העמים . . . – חוץ מאשר לעם ישראל.


ואין אנחנו רוצים לעשות חובותינו בבית בחירתך

מסגרת מאמר זה אינה מתאימה לדיון בשאלת הקרבת קרבנות חובותינו ! בכל זאת
אי אפשר שלא לומר: מה שאנו אומרים בתפילת מוסף "ואין אנחנו יכולים לעשות
חובותינו בבית בחירתך" פשוט אינו תואם את המציאות. המציאות היא שלמרות
שה' קיבץ גלויותנו והביאנו לציון עירנו ולירושלים עיר קדשנו בעל כרחנו
ונגד רצוננו ממש. בכל זאת איננו רוצים לעשות את קרבנותינו שציווינו עליהם
בתורתנו על ידי משה רבינו, הקדוש ברוך הוא פתח לנו פתח כפתחו של אולם אלא
שאנו עושים כל מה שביכלתנו – ומעבר למה שביכלתנו – כדי לסתמו בכל מחיר.

ונסיים בדברי חגי הנביא – העם הזה אמרו: לא עת בוא, עת בוא בית ה'
להבנות, ויהי דבר ה' ביד חגי הנביא לאמור: העת לכם אתם לשבת בבתיכם
ספונים והבית הזה חרב? וגו' עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד
אמר ה'.

אליצור סגל

המשך יבוא בע"ה בגליון הבא . . .

*
(כיום אנו בגליון 264 שנה כג – כולם נכרכו ב-8 כרכים עבים,
אפשר לקנות אותם ב-150 ₪ כל אחד)
.

מה בתמונות המצורפות ? :
1 - קריאת הרבנים – לעליה להר הבית
2 – הזמנה לערב מקדש – בישוב "קדומים".


גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43
וגם ב:
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530

http://lamikdash.blogspot.com/2005/04/blog-post_16.html

יש חדשות גם ב:
http://www.sosamikdash.cjb.co.il
פני המזרח (שבעולם) ירושלים, הבנויה במחצבים,
צפון בתוכה, מקדש-אל בישובים.
קבוע באמצע, מזבח כפור-חייבים,
רבוצה עליו, אבן-שתית חטובים.

שם (של) ינון (משיח), חקוק במכתבים,
תואר שם המפורש, בתוי גלובים.
שמה בתווך לפני (לפנים), מאזין (הקב"ה) מאשנבים,
(שם) לווי תשובה, ארך (תרופה) לנדוים וכואבים.
(סליחות לצום גדליה)

לכל קוראינו: גמר חתימה טובה!
הרב ישי באבד – דובר
התנועה לכינון המקדש - 050-8649968
לפרטים תגובות סירובים ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com