בית המקדש: השנה עושים "זכר" למקדש

עולים להר הבית בחג השבועות עם פרי משבעת המינים - זכר לביכורים שהיו מביאים בזמן המקדש / מביאים שתי חלות - זכר לשתי הלחם שהיו במקדש / מקצת הלכות על הביכורים ועל שתי הלחם / כולם באים וחברים מביאים

ר' דוד בהר"ן / הר הבית שלנו

זמני פתיחת הר הבית ליהודים בחג השבועות: הר הבית פתוח ליהודים בין השעות 7:30 עד 11:00 בבוקר, ובין השעות 1:30 עד 2:30 בצהריים.

מקצת הלכות הבאת הביכורים

א מצות עשה להביא ביכורים למקדש, ואין הביכורים נוהגים אלא בפני הבית ובארץ ישראל בלבד, שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך".

ב. אין מביאים ביכורים אלא משבעת המינים האמורים בשבח הארץ, והם: החיטים והשעורים והענבים והתאנים והרימונים והזיתים והתמרים. חובה להביא רק מהמובחרים.

ג. אין מביאין ביכורים משקה, חוץ מזיתים וענבים בלבד, שנאמר "פרי האדמה".

ד. הביכורים אין להם שיעור מן התורה, אבל חכמים אמרו שצריך להפריש אחד משישים. והרוצה לעשות כל שדהו ביכורים, עושה.

ה. המפריש ביכורים להעלותם בידו לירושלים, לא ישלחם ביד שליח. ואם התכוון מלכתחילה על מנת לשלחם ביד שליח, הרי זה מותר לשלחם.

ו. הביכורים ניתנים לאנשי משמר, והם מחלקים אותם ביניהם כקודשי המקדש. הביכורים קרויים "תרומה" ולפיכך זר שאכל ביכורים בכל מקום, חייב מיתה בידי שמיים. והוא שיאכל אותם מאחר שנכנסו לחומת ירושלים.

ז. הכהן מניף את הביכורים שנאמר: "ולקח הכוהן הטנא, מידך" ודרשו חכמים: לרבות הביכורים לתנופה.

ח. מצות עשה להתוודות על הביכורים במקדש, בשעה שמביאם מתחיל וקורא "הגדתי היום לה' אלוהיך, כי באתי אל הארץ, אשר נשבע ה' לאבותינו.." "ארמי אובד אבי.."עד שגומר כל הפרשה, עד "אשר נתת לי ה'".

הלכות שתי הלחם

א. ביום חמישים מספירת העומר הוא חג השבועות, והוא יום עצרת. וביום זה מקריבים מוסף כמו מוסף ראש חודש: שני פרים ואיל ושבעה כבשים, כולם עולות. ושעיר חטאת.
ועוד מביאים יתר על המוסף ביום הזה, מנחה חדשה שתי הלחם. ומקריבים עם הלחם פר ושני אילים ושבעה כבשים, הכול עולות. ושעיר חטאת ושני כבשים, זבח ושלמים.

ב. שתי הלחם אינן באין אלא מן הארץ, ומן החדש שנאמר "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה"

ג. כיצד היו עושים את שתי הלחם:

מביאים שלוש סאים חיטים חדשות, ושפין אותן ובועטים בהן, כדרך כל המנחות. וטוחנים אותם סולת, ומנפים מהן שני עשרונות בשתים עשרה נפה.
ולוקחים שני העשרונות, ולשים אותן אחת אחת. ואופים אותן אחת אחת. לישתן ועריכתן בחוץ. ואפייתן בפנים, ככל המנחות. ואין עשייתן דוחה יום טוב, ואין צריך לומר שבת. אלא אופים אותן מערב יום טוב שנאמר "הוא לבדו ייעשה לכם" ודרשו חכמים "לכם", ולא לגבוה.