הפרקליטות הגישה תביעת דיבה נגד הכותבים בבלוג

פרקליטות המדינה - משרד המשפטים

תקדים! הפרקליטות הגישה תביעת דיבה נגד שלמה ידיד על שכתב בבלוג עופר שומר "הודח מתפקידו" / עו"ד יצחק בם: אני שואל את עצמי האם אני באיראן או בישראל / איראן זה כאן?

ר' דוד בהרן / הר הבית שלנו

הפרקליטות הגישה תביעת דיבה נגד כתבינו החרוצים ר' שלמה ידיד ור' גד בהרי על שכתבו בבלוג הימני "הר הבית שלנו" על קצין הר הבית לשעבר עופר שומר "הודח מתפקידו". והוסיפו לפרט בבלוג על רדיפותיו האכזריות ויחסו המשפיל ליהודים העולים להר הבית, ובכך עברו על איסור "לשון הרע". דברי הפרקליטות.

הפרקליטות דרשה מהם להסיר על אתר את הפרסומים בבלוג ולפרסם במקומם מכתב התנצלות.

משרד עו"ד בם דבורין כהן ושותי' השיבה לפרקליטות כי היא מעולם לא נתקלה בתביעה מגוחכת שכזו נגד כותב בבלוג, וכי לדעתם תביעה כזו מתאימה לשלטון איראני.

לדברי ידידנו הכותבים בבלוג, הידיעה על הדחתו של הקצין לשעבר עופ"ש מסתמכת בעיקרה על שוטרים בהר הבית שציטטו בכירים במשטרה שהתאכזבו מהתנהגותו של עופ"ש בשנה האחרונה לכהונתו, בעת שהמשטרה עמדה חסרת עונים מול ידויי אבנים בהר הבית כל שני וחמישי, דבר שהביא לפיטוריו ולהדחתו.

"ניכר שהמניע לתביעה בא משום שהבלוג ימני מידי, והוא לצנינים בעיני היושבים בפרקליטות". אמרו

 מכתב התביעה 1 2

מדינת ישראל
משרד המשפטים
יחידת תביעות ומיקור חוץ

‏י"ב תשרי, תשע"א
‏20 ספטמבר, 2010
לכבוד:
הבלוג: "הר הבית שלנו"
שלום רב,
הנדון: לשון הרע
  1. פניה זו נעשית בשם משטרת ישראל ובשם סנ"ץ עופר שומר, רע"ן מתנדבים מחוז ת"א.
  2. הבלוג "הר הבית שלנו: האתר לכל יהודי בנושאי הר הבית והמקדש" (להלן: "הבלוג") המפורסם על ידכם, עובר על חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מבלי שעומדות לו ההגנות הקבועות לכך בחוק בדבר פרסומים מותרים.
  3. הפרסום הכוזב המרכזי הוא ב"כתבה" בבלוג, לפיה מפקד יחידת המקומות הקדושים (ימ"ק) לשעבר סנ"ץ, עופר שומר, "הודח מתפקידו" כמפקד היחידה (ניתן לצפייה בכתובת):
פרסום כוזב נוסף בו מוזכרת הדחתו לכאורה של סנ"ץ עופר שומר ניתן לצפייה בכתובת:
  1. משטרת ישראל מודיעה לכם כי שירותו של סנ"ץ עופר שומר כמפקד הימ"ק היה ללא רבב והעברתו לתפקיד אחר נבעה אך מסיום תפקידו זה. בפרסומים הנ"ל הנוגעים לאופן סיום תפקידו של סנ"ץ שומר אין בדל של אמת וכל מטרתם היא פגיעה אישית בשוטר ופגיעה בתדמיתה של משטרת ישראל.
  2. על רקע האמור לעיל, הנכם נדרשים לחזור בכם לאלתר מן הפרסומים הנזכרים לעיל, להסירם ולפרסם בהיקף זהה את התנצלותכם על הפרסום הפוגע ועל תוכנו.
  3. הנכם נדרשים להודיע לנו בדואר (שכתובתו רשומה בתחתית מכתב זה) תוך ארבעה ימים ממועד שליחת המכתב על הסרת הפרסום ופרסום התנצלותכם.
  4. אם לא תעשו כן, יינקטו נגדכם צעדים משפטיים המתחייבים, בנסיבות העניין, לשם ההגנה על שמו של סנ"ץ עופר שומר ושמה הטוב של משטרת ישראל.
  5. למותר לציין, כי אין במכתבנו זה כדי למצות את זכויות מרשינו וטענותינו כלפיכם וכלפי פעולתכם.

בכבוד רב,

אורית קוטב
מנהלת היחידה לתביעות ומיקור חוץ
פרקליטות המדינה
                        

רח' מח"ל 7, מעלות דפנה, ת.ד. 49333 ירושלים 91493


טל': 02-5419624, פקס: 02-6462815
    
להלן מכתב התגובה 1 2 3 4




בם דבורין כהן ושות'
משרד עורכי דין


Bam Deborin Cohen & Co.
Law offices

י-ם: רח' אוליצור 4 ת.ד. 68077 ירושלים 91680 טל: 077-8150041 פקס: 02-6738931
Olitzur St. no. 4 P.O.B 68077 Jerusalem 91680 Tel: 077-8150041 Fax: 02-6738931
יצחק בם, עו"ד (LL.M. הרווארד)
מיכאל דבורין, עו"ד
עובדיה כהן, עו"ד
אלכסנדרה בבצ'נקו, עו"ד

Itzhak  Bam, Advocate (LL.M. Harvard)
Michael Deborin, Advocate
Ovadya Cohen, Advocate
Alexandra Babchenko, Advocate




ירושלים, ‏‏י"ב תשרי תשע"א
 ‏יום שני 20 ספטמבר 2010

לכבוד: עו"ד אורית קוטב,
             מנהל היחידה לתביעות ומיקור חוץ,
             פרקליטות המדינה, רח' מח"ל 7, מעלות דפנה

בדוא"ל ובאמצעות פקסימיליה
02-6462815

שלום רב,

הנדון: בלוג "הר הבית שלנו" – דרישה לחדול מרדיפת בלוגרים
סימוכין: מכתבך לבלוג "הר הבית שלנו" שהועבר בדוא"ל ביום ה-2/9/10
ח.נ.,

נתבקשתי להגיב למכתבך שבסימוכין.

1.       קראתי את מכתבך ותהיתי האם המכתב כתוב עברית, או שמא הוא כתוב פרסית? האם המכתב נכתב בפרקליטות המדינה במדינת ישראל, או שמא במשרד האינפורמציה של אירן, או במיניסטריון האמת של 1984 האורווליאני. תחילה לא האמנתי שהמכתב אותנטי, אך משנוכחתי לדעת כי הוא נשלח מהשרת הרשמי של משרד המשפטים הבינותי כי במכתב אמיתי עסקינן, אלא אם וירוס קשה שהופך את השכל לסכלות השתלט לו על שרתי המשרד.

2.       המכתב כפי שנשלח לבלוג מעורר תהיות וקשות אבקש להעלותן כסדרן:

3.       ראשית, תמהני האם משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, או כל גוף אחר בשירות המשפטי של המדינה מבצע מעקב וניטור של הבלוגים ברשת האינטרנט. פעילות ברוכה זו מאפיינת משטרים שונים ומשונים, המנסים להתמודד עם אתגר האינטרנט. למשל, במהלך לימודי בחו"ל שמעתי מעמיתי לספסל הלימודים שהגיע מקזחסטאן סיפורים על אודות רדיפת בלוגרים על-ידי השלטונות. אולם, למיטב ידיעתי עד כה, ההתייחסות הקזחית לבלוגים לא אפיינה את פרקליטות המדינה בישראל. ככל שהפרקליטות שינתה את יחסה לבלוגים ועתה מנטרת אותם כדי לאכוף עליהם באופן יזום הגבלות על חופש הביטוי כפי שהיא מבינה אותן, הרי מן הראוי לפרסם על כך הודעה מסודרת לציבור הבלוגרים, ולהזהירם כי עינו של האח הגדול תהיה מעתה פקוחה עליהם.

4.       ככל שפרקליטות המדינה, או כל גוף אכיפה אחר, אכן מנהל מעקב וניטור אחר בלוגים באינטרנט, הרי שמדובר בתופעה חמורה הפוגעת בחופש הביטוי באינטרנט והמאפיינת משטרים שישראל מתגאה בכך שאינה נמנית עליהם. על כן, ככל שאכן שמתקיים מעקב אחר הבלוגים וניטורם, אבקשך להצביע על מקור הסמכות המאפשר למדינה לעקוב אחר בלוגים, תוך השקעת משאבי ציבור בכך, וכן לפרסם מכוח סעיף 6(א) לחוק חופש המידע את כל ההוראות והנהלים המתייחסים למעקב, ניטור, סינון ומיון של הבלוגים.

5.       שנית, גם אם נניח כי אין פרקליטות המדינה עורכת מצוד יזום אחר בלוגרים, אלא המידע על התכנים של הבלוגים מגיע אליה בדרך אחרת, (תלונות של עובדי ציבור בעלי רגישויות, למשל) עדיין פנייה יזומה מטעם הפרקליטות לבלוג מעוררת שאלות קשות בתחום חובת השוויון ההגינות של הרשות.

6.       כל מכתב התראה, קל וחומר ניהול הליכים, דורש משאבים ציבוריים. לרשות המנהלית (הפרקליטות במקרה זה) נתון שיקול דעת, על כבודו של איזה פקיד להגן ועל כבודו של איזה פקיד למחול. שיקול דעת זה, ככל שיקול דעת מנהלי, צריך להיות מופעל  באמצעות הליך מנהלי מסודר, תוך קיום החובות המוטלות על הרשות המנהלית כגון שוויון, הגינות ותום לב.

7.        לכן, יש לתהות כיצד הרשות המנהלית מפעילה את שיקול דעתה? כאן על הפרקליטות לנהוג בסבירות, בהגינות ובשוויון, אל לה להפלות בין התובעים, קל וחומר אל לה להפלות בין הנתבעים. אם הפרקליטות החליטה להתגייס להגנה על כבודם של עובדי ציבור, הרי עליה להתייחס באופן שוויוני לכל עובד ציבור שכבודו נפגע ולאיים לתבוע בגין הפגיעה. כמו כן, אסור לה לפרקליטות לראות לנגד עיניה את זהות אמצעי התקשורת שפגע בכבודו של עובד הציבור, ודין אחד צריך להיות לבלוגר אלמוני ולעיתונאי/ת הבכיר/ה במדינה.

8.       על רקע זה, תמוה מדוע עובדי ציבור נאמנים ומסורים לא נהנו מגבה הרחב של הפרקליטות כאשר באו לריב את ריבם כנגד אמצעי תקשורת שפגעו בכבודם. הדוגמאות לכך רבות ואביא אך כמה מהן:

א.      גב' בתיה כרמון, עובדת בכירה במשרד הפנים, ניהלה תביעה מורכבת נגד העיתון ידיעות אחרונות בשתי ערכאות (ת"א (י-ם) 3438/03 כרמון נ' "ידיעות אחרונות", (פורסם בנבו) וכן ע"א (י-ם) 2279/08 כרמון נ' "ידיעות אחרונות" והערעור שכנגד, (פורסם בנבו). תביעתה של גב' כרמון נתקבלה בחלקיה הגדולים בבית משפט השלום וערעור "ידיעות אחרונות" עליה נדחה. התביעה נוהלה על-ידי עורך דין פרטי. האם פרקליטות המדינה הציעה לגב' כרמון את שירותיה הטובים? האם פרקליטות המדינה נשאה באופן כלשהו בנטל ההגנה על שמה הטוב של גב' כרמון? ואם גב' כרמון הייתה זכאית לייצוג מטעם המדינה, אך פנתה לייצוג פרטי וחסכה בכך עלויות ייצוג למדינה – האם בדעת פרקליטות המדינה לסייע לה בתשלום שכ"ט עורכי דינה בסכום שנחסך? – אם כן, הרי מן הראוי לפרסם דבר זה לציבור. אם לאו – תמהה אנוכי האם כבודה של גב' כרמון שהעיתון הגדול במדינה הלבין את פניה חשוב לפרקליטות המדינה פחות מכבודו של סנ"צ פלוני או נצ"מ אלמוני?

ב.      סרן ר', מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי שזוכה מכל אשמה בפרשת "וידוא הריגה" שהתפרסמה על-ידי העיתונאית אילנה דיין, ניהל ומנהל קרב משפטי קשה בהגנה על כבודו ועל שמו הטוב כנגד העיתונאית וכנגד חברת "טלעד". הנתבעים דשם שהאשימו את סרן ר' לשווא ב-"וידוא הריגה" של נערה ערביה בסמוך למוצב צה"ל ברצועת עזה. האם סרן ר' זכה ליהנות משירותיה הטובים של פרקליטות המדינה בקרב המשפטי מול אילנה דיין? ואם הוא פנה לייצוג פרטי וחסך בכך את עלויות הייצוג מטעם המדינה – האם הפרקליטות שנהנתה מן החיסכון סייעה לסרן ר' להשתתף בהוצאות שכר טרחת עורך דינו? אם כן – הרי מן הראוי לפרסם עובדה זו. אם לאו – תמהני האם כבודו של אדם שנכון היה בכל רגע נתון לשפוך את דמו למען המדינה חשוב פחות מכבודו של קצין משטרה שלוז תפקידו היה למנוע את תפילת היהודים על הר הבית?

9.       ככל שהפרקליטות החליטה כי תעמוד לימינם של עובדי ציבור הנפגעים מפרסומים ותעמיד לרשותם את משאבי הציבור לניהול התביעות, הרי על הפרקליטות לפרסם את הדבר לעובדי הציבור ולנהוג בשוויון בין עובדי הציבור. אולם לפני כן, על הפרקליטות להסביר לציבור, מדוע היא רואה לנכון לשלוח מכתבי התראה לבלוגים, אך אינה רואה לנכון, למשל, לעמוד לימינו של סרן ר' בערעור שהגישה אילנה דיין לבית המשפט העליון.

10.   כמו כן, תמהני מי החליט, וכיצד ואימתי הוחלט, כי משאבי ציבור יושקעו בהגנה על שמם הטוב של עובדי הציבור? גם אם נניח שזו מטרה ראויה, החלטות מעין אלה צריכות להתקבל בצורה מסודרת. אכן, פקידי ציבור עלולים להיות חשופים יותר לפגיעה בשמם הטוב, כשם שהם עלולים להיות חשופים יותר להליכים משפטיים, וועדות חקירה וכיוצא באלה.

11.   כאשר מדובר בהגנה על עובדי ציבור מפני הליכים משפטיים, הרי מכוח החלטה 2799 של הממשלה מיום 28/11/2002, הוקמה וועדה מיוחדת (ועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ועובדי מדינה) שמאשרת השתתפות בהוצאות ובוחנת את שיעור ההשתתפות. גם בענייננו אין די בהחלטתו של מאן דהו במשרד המשפטים כי ההגנה על כבודם של עובדי ציבור תיפול כנטל על כספי משלם המיסים. לצורך כך, בדומה להשתתפות בהוצאות הגנה של נושאי משרה ועובדי ציבור, נדרשת החלטה עקרונית של ממשלה, ומן הראוי שוועדה שתפעל בשקיפות ולפי קריטריונים הוגנים ושוויוניים תחליט האם על הפרקליטות להשתתף בהגנה על שמו הטוב של עובד מדינה בכל מקרה ומקרה.

12.   כל עוד השתתפות המדינה בהגנה על שמם הטוב של פקידים, שוטרים וכיוצא באלה הנו עניין הנתון לשיקול דעתה של פקידה פלונית במשרד המשפטים, בכירה ככל שתהיה, הפועלת שלא מכוח החלטת ממשלה, בחוסר שקיפות ושלא בהתאם לקריטריונים ברורים, הרי כל מעשה ולו הקטן ביותר (כדוגמת הוצאת מכתב התראה) נגוע בפגם מנהלי חמור.  

13.   שלישית, מהתבוננות בפרקטיקה הנהוגה בפרקליטות המדינה נראה כי הפרקליטות בוררת בקפידה לא רק את אלה שעל כבודם היא מגינה, אלא גם את יריביה. בעוד שאפליה בין נפגעים יוצרת בעיה קשה בתחום המשפט המנהלי, הרי ברירת יריבים יוצרת בעיה קשה בתחום חופש הביטוי. אבהיר את דבריי:

למיטב ידיעתי, הגם שלעתים קרובות עובדי הציבור הנאמנים והמסורים אינם שבעי רצון מפרסומים אודותם בכלי התקשורת, אין הפרקליטות נוהגת לשלוח מכתבי התראה ואיום בתביעה לכלי התקשורת הממסדיים. אם נחזור לדוגמאות הקודמות, לא שמענו כי אילנה דיין קיבלה מכתב התראה מן הפרקליטות על כי שפכה את דמו של סרן ר' בשידור. לא שמענו כי עיתונאים מעיתונים ממסדיים קיבלו אי פעם מכתב התראה בגין הוצאת לשון הרע מפרקליטות המדינה הישר לדוא"ל.

14.   כוחה של הפרקליטות רב לה כאשר כל כוחה ועוצמתה של המדינה ניצבת מול בלוגר אלמוני, שאין לו נגישות אל כלי התקשורת המרכזיים ואשר פורס את משנתו וחולק עם העולם את המידע שבידיו באמצעות בלוג שהפופולאריות שלו תחומה לחוגים מוגדרים מאוד. אולם, חוששני כי הפרקליטות מקבלת פיק ברכיים מעצם המחשבה להוציא מכתב התראה דומה לעיתון הנפוץ במדינה, או לעיתונאית בכירה השופכת בשידור את דמו של קצין בצה"ל. הפרקליטות מפגינה את עוצמתה כלפי מעוטי יכולת ומשאבים, אך אינה מהינה להרים קול כנגד ברוני התקשורת.

15.   לא די בכך שזוהי פרקטיקה פחדנית ובלתי ראויה לאדם הגון. זוהי פרקטיקה מסוכנת. שימוש בכוחה ומשאביה של המדינה דווקא נגד ביטויים המצויים בשולי השיח הציבורי, שאין משאבים ויכולות של תאגידי התקשורת עומדים לימינם, מאיימת לשתק את הביטויים הללו ולעקר את כלי התקשורת הלא ממוסדים – בלוגים ופורומים אינטרנטיים מתוכנם הביקורתי ומעוצמתם.

16.   אם המדינה תשתמש בכוחה ועוצמתה דווקא נגד כלי ביטוי הפחות מוגנים, בעוד שעיתונאים ועיתונים רבי עוצמה לא יזכו לטיפול דומה, תיווצרנה שתי רמות של פיקוח על השיח הציבורי ושתי רמות של חופש הביטוי בשיח הציבורי:

א.      רמה אחת – העדיפה – תהיה שמורה לתאגידי התקשורת הגדולים והחזקים ולעיתונאים העובדים בהם. אלה לא יחושו בנחת זרועה של המדינה הבאה להגן על כבוד פקידיה ולאכוף בכל כוחה ועוצמתה את דיני לשון הרע. אלה ידברו חופשי, בלא שיהיה עליהם מורא הפרקליטות.

ב.      רמה אחרת – הנחותה – תהיה מנת חלקם של אזרחים סתם, שאין להם נגישות לכלי התקשורת הגדולים ולמשאביהם של תאגידי התקשורת. על אלה אשר דרך הביטוי העיקרית שלהם היא בבלוגים ובפורומים, זרועה של המדינה תנחת במלוא עוצמתה ותאכוף עליהם את דיני לשון הרע, כדי שבאף בלוג ובאף פורום לא יהין איש להוציא את דיבתם של עובדי ציבור רעה. אלה ידברו פחות חופשי ויושתקו בידי פרקליטות המדינה לעתים קרובות יותר מאשר בני המזל החוסים בצל תאגידי התקשורת.

17.   דרך התנהלות זאת יעילה מאוד מבחינה כלכלית – התדיינות מול בלוגרים ומשתתפי פורומים זולה בהרבה מהתדיינות עם גופי תקשורת גדולים. לכן, בהחלט מובן מדוע מכתבים דומים לזה שנשלח לבלוג "הר הבית שלנו" אינם נשלחים כדבר שבשגרה למערכת "ידיעות אחרונות" או לאילנה דיין. עם זאת, ההתנהלות הזאת פוגעת קשה בחופש הביטוי של האזרחים הפשוטים, באלה שאין להם נגישות לכלי התקשורת הגדולים. היא מטילה דווקא עליהם פיקוח הדוק ודווקני יותר ומותירה לביטוייהם פחות מרחב נשימה.

18.   התנהלות זו פוגעת דווקא בחופש הביטוי הלא ממסדי, המאפשר לאזרחים פשוטים להשתתף בשיח הציבורי. דרך זו אינה יאה לחברה דמוקרטית, הרואה בחופש הביטוי את ציפור הנפש של הדמוקרטיה. חופש הביטוי צריך להיות נחלת הכלל במידה שווה. התנהלות היוצרת שתי רמות של חופש הביטוי – האחת ששמורה לברוני תקשורת והאחרת השמורה לפשוטי העם – אינה סבירה. שימוש בעוצמתה של המדינה באופן היוצר ריבוד במידת ההנאה מחופש הביטוי הוא שימוש פסול בכוחות, בסמכויות ובמשאבים ציבוריים.

19.   יתר על כן, ביני לביני אני גם תמהה אם מכתבים דומים לזה שבסימוכין נשלחים לבלוגרים המצויים בצד השמאלי הרדיקאלי של המפה, או שמא האח הגדול שבפרקליטות פוקח אך את עינו הימנית. ככל שגם עינו השמאלית של האח הגדול פקוחה, אבקש לדעת אלו בלוגים שמאלניים (ולא חסר כאלה) קיבלו לאחרונה מכתבי התראה מפרקליטות המדינה בגין הוצאת לשון הרע.

20.   רביעית, חוששני כי אכן היו זמנים בהם היועץ המשפטי לממשלה גייס את דיני לשון הרע כדי להגן על עצמו ועל עובדי ציבור אחרים מפני ביקורת (ר', למשל, ע"פ 24/50 גורלי נ' היועץ המשפטי, פ"ד ה 1145). אולם, מאז פרשת קסטנר (ת"פ (י-ם) 124/53 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פ"מ מד 3; ע"פ 232/55 היועץ המשפטי נ' גרינוולד, פ"ד יב 2017) הייתה לפרקליטות המדינה התבונה שלא ליזום הליכים לפי חוק איסור לשון הרע בצאתה להגן על כבודם הפגוע של עובדי ציבור. התוצאות הטרגיות של משפט קסטנר, נצחונו של הנאשם דשם בבית המשפט המחוזי וניצחון הפירוס של המדינה בבית המשפט העליון, ההליך שבו הפך קסטנר מעד התביעה לנאשם ואשר הסעיר את המדינה כולה, שכנעו כפי הנראה את היועץ המשפטי לממשלה כי תביעות דיבה יזומות אינן הדרך הטובה להגן על כבודם של עובדי ציבור. לפרקליטות המדינה עד כה היה די תבונה לזכור היטב את לקחי פרשת קסטנר ולא להיגרר למשפטי דיבה בהגנה על כבודם של עובדי ציבור. המכתב שבסימוכין מוכיח, כי לקחי פרשת קסטנר נשכחו והתבונה נדלדלה קמעה, אבקש להזכיר כמה אמיתות על משפטי דיבה שכפי הנראה אינן ידועות למי שלא התנסה בכך:

א.      התובע במשפט דיבה עומד למשפט. כל מעשיו נבחנים בזכוכית מגדלת. מצפה לו שאלון ארוך כאורך הגלות ויהיה עליו לחשוף כל מסמכיו הקשורים קשר כלשהו לתיק. לאחר שעשה זאת, אם הגיעו הדברים לישיבת הוכחות, חקירה נגדית של הנתבע עלולה להרוס את שמו הטוב של התובע הרבה יותר מכל פרסום שבגינו תובעים (ר' לדוגמא פרשת שורת מתנדבים – ע"א 65/57 העצני נ' עמוס בן גוריון, פ"ד יא 403).

ב.      בקשר לענייננו, ככל שתחליט מדינת ישראל להתגייס להגנה על כבודו של סנ"צ פלוני, הרי יהיה עליה לגלות תחילה לנתבע אינסוף מסמכים על תפקודה של היחידה למקומות קדושים עליה פיקד אותו סנ"צ, את תיקו האישי במלואו, חוות דעת של מפקדים עליו, סיכומי ראיונות וכיוצא באלה מסמכים, אותם משטרת ישראל וודאי תשוש להעמיד לעיון הנתבע. אם לא די בכך, התובע ייאלץ גם להשיב לשאלון לא קצר גדוש שאלות קשות על תפקודו כמפקד היחידה למקומות קדושים. אם לא די באלה, במשפט עצמו מלבד חקירה נגדית מעניינת של התובע צפוי מצעד כחולי המדים שיתבקשו להשיב לשאלות שונות ומשונות ביחס לתפקודו של התובע.

21.   הנני סמוך ובטוח כי יש אינטרס רב לנהל משפט דיבה ביחס לתפקודו של התובע כמפקד היחידה למקומות קדושים, משפט זה וודאי ישפוך אור על תפקודה של היחידה הזאת, יעשה את פעילותו ואת חייו המקצועיים של סנ"צ פלוני שקופים יותר ויהפוך את הריבים הפנימיים במשטרה, אשר הנם חלק אינטגראלי מהוואי של כל ארגון גדול, לנחלת הכלל. כאמור, לציבור יש עניין רב לקרב זכוכית מגדלת לכביסתה הלא-נקייה של משטרת ישראל ושל היחידה למקומות קדושים. חוששני, כי ללקוחות של פרקליטות המדינה אין עניין כזה.
22.   בסופו של דבר, השאלה האם סנ"צ שומר הודח, או הועבר בעדינות מתפקיד מרכזי ורגיש ביותר לתפקיד רוחב אפרורי, היא שאלה של פרשנות. לא בטוח, כי העברה מתפקיד אחד לאחר תתפרש בבית המשפט באופן שסנ"צ שומר מבקש לפרש זאת. בעניין זה מוטב לעיין בפסק הדין בע"א 323/98 שרון נ' בנזימן, פ"ד נו(3) 245. מכל מקום, אלה לא עניינים שראוי לה לפרקליטות מדינה להתעסק בהם ואלה לא עניינים שמשאבים ציבוריים צריכים להיות מושקעים בהם.

23.   חמישית, בדקתי ומצאתי כי הציפיות למשפט דיבה בעל ערך ציבורי רב היו מוקדמות. מכתב ההתראה שלך מוען אל 'הבלוג "הר הבית שלנו"'. אם בכוונת פרקליטות המדינה לתבוע בלוג, חוששני כי התביעה תיתקל במחסום דיוני בלתי עביר – לבלוג למיטב ידיעתי אין אישיות משפטית, אי אפשר לתבוע אותו.

24.   אכן, את הבלוגים מנהלים אנשים ועם מעט מאמץ ניתן לגלות מיהו זה שכתב את הפוסט המדובר בבלוג האמור. אולם, חוששני כי פסק הדין של בית המשפט העליון ברע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי., (פורסם בנבו), אין בית המשפט מוסמך להורות על חשיפת פרטי גולש כדי שניתן יהיה להגיש נגדו תביעת דיבה. מוטב לקרוא פסיקה של בית המשפט העליון מבלי להשתיק בלוגים, מאשר להשתיק בלוגים מבלי לקרוא פסיקה של בית המשפט העליון.

25.   על כן, מתוך שכנוע עמוק כי כאן זה לא אירן, אבקשך להפסיק לנטר בלוגים, להפסיק להעניק לעובדי ציבור שירותים בתחום המשפט הפרטי, להפסיק להוציא מכתבי התראה לבלוגים ולעסוק בעניינים שראוי להם לפרקליטים במדינה דמוקרטית וחופשית להתענות בהן.



בכבוד רב ובב"ח


_____________
יצחק בם, עו"ד





בם דבורין כהן

Bam Deborin Cohen

עמוד 5 מתוך 5

 מכתב התגובה 1 2 3 4

6 תגובות:

  1. ממש ככה! איראן!

    השבמחק
  2. כמה נקודות חשובות:

    א. מומלץ להעלות את מכתב התגובה לבלוג בתור טקסט, לא תמונה. היתרון הענק שגוגל מוצא את זה ולכן כל חיפוש בגוגל על השמות או פסקי הדין המוזכרים ימצא את זה. כמו שזה כרגע זה ממש לא יעיל ומדובר בנושא עקרוני שאין ערוך לחשיבותו (ואני בכלל עם דעות הפוכות מכם...)

    ב. כדי לתת תהודה נוספת בגוגל אפשר להעלות מסמך PDF או DOC בר חיפוש לאתר כמו SCRIBD.

    ג. לא יזיק להוסיף גם הערכה של שעות עבודה שהוקדשו לנושא בפרקליטות + צפי לשעות עבודה לניהול חקירת משטרה ומשפט מלא כזה ולתמוה (1) האם זו ההשקעה המיטבית לנוכח המשאבים המוגבלים (2) מי ובאיזה רמה מאשר כניסה לתביעה כזו.

    השבמחק
  3. למאיר את עיני הבלוג (אנונימי)

    נקודה א. - הארת את עיני ותקנתי.

    נקודה ב' - לא הבנתי במדויק - להעלות קובץ לויקפדיה? (באר לאיזה אתר - לבלוג אי אפשר להעלות קבצי טקסט - רק תמונות או קישורים)

    נקודה ג' - אמת ויציב

    השבמחק
  4. לא הזכרתי ויקיפדיה אלא אתר שיתוף מסמכים:

    http://www.scribd.com

    והנה מה מה שיש לויקפדיה לאמר עליו:

    http://he.wikipedia.org/wiki/Scribd

    וכמו שציינתי גוגל נותן לו ציון גבוה, וזה יותר טוב מבלוג. בתוך ה DOC או PDF תוכל להוסיף קישורים לבלוג הזה.

    ושוב, אני ממש לא במחנה שלך אבל זה נושא עקרוני שחבל שלא זכה ליותר תהודה...

    השבמחק
  5. עופר שומר הוא פושע ברמה רצחנית נאצית עופר שומר החראי על הפשעים הרצחנים שבוצעו במשפחת חביבי שהוחרבה ביסודיות על ידי הפושע הרצחני עופר שומר ונציגיו הפושעים מערכת בתי המשפט פרקליטות משטרה רווחה ועוד טפו עליהם פושעים אנשי זימה ומזימה ועוד

    השבמחק
  6. לידיעת מחבר הכתבה / המכתב לעיל.
    הגב' בתיה כרמון שהוזכרה בכתבתך לא זכתה לכל / לאף ולא לשום תמיכה מפרקליטות המדינה. בלשון המעטה יש להוסיף ש"זכתה" לכתף קרה - להפניית עורף.... ואף להיפך...אם לא בגרוע מכך.
    הרי הפרקליטות הולכת לעיתים ולא נדירות 'יד ביד'
    עם המעוולים בשירות הציבורי ולכך, אולי- שמא וכו'...אינטרסנטיות מובהקת תלותית בדמות או / ו בנושא וד"ל...

    השבמחק

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!