"יבנה המקדש" - גליון 3 ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏(132)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ אלול ה'תשסט

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"

גליון 3 (132) - אלול ה'תשס"ט - ת.ד. 31336 ירושלים 050-8649968
lamikdash@gmail.com
הרב עדין שטיינזלץ אומר (מעייני הישועה גליון 414):
לגבי תהליך התשובה בציבור הדתי?...
בציבור הדתי, על כל גווניו, ישנה איזו הרגשה כי כל החסרונות במציאות
מקורם בגורמים אחרים מחוצה לו, בעוד שהוא בעצם בתכלית השלמות... את
הגורמים היוצרים את המצב הזה של נחת-רוח שכזו יש לראות בשיטת "התחומים
הסגורים", בו כמעט כל חלק מן הצבור הדתי וכמובן, כל יחיד ויחיד בציבור
זה, יוצר לעצמו מדעת ושלא מדעת, תחומים בתוך היהדות אשר מראש, ללא כל
עיון וחיפוש, הוא משמיט את עצמו מכוח חיובם.
מרגע שאותו גוון בציבור או יחיד החליט שאין חלק זה שייך אליו, אין הוא
מרגיש חסר באי קיומם. זה יכול להיות כל דבר... כשמראש נוצר נתק בינו לבין
אותו חיוב, אין הוא מרגיש כי הוא חסר ומכאן נפגם גם הליך התשובה.
מוסיפה ברכה בן-משיח (בגליון הנ"ל – ספרה רב-המכר זכה להסכמת הרב עובדיה יוסף):
כוח האמת מהמכתבים שציון ז"ל (בעלה הקודם) השאיר היה כל כך עצום, עד שהיה
חייב לפרוץ החוצה. מה עוד שהספר זועק את חורבנה של ירושלים.
כאשר ישבתי שבעה חשתי על גופי ממש את ירושלים מתפוררת. מדי פעם נגעתי
בעצמותי הכואבות ושאלתי: ככה מרגישה ירושלים? וכשאנשים באו לנחם אותי
אמרתי להם אל תבכו עלי, תבכו את ירושלים. שכינה יושבת כאלמנה לנוכח הר
המוריה ומתאבלת על בן זוגה כבר אלפיים שנה.
חדש: הר הבית היה פתוח בכל החודש אלול (ראמאדאן), עד שעה 11.00 בבוקר -
בצהרים היה סגור.
ג' אלול תשס"ט, 23 אוג' 09
הליגה הערבית מגנה תפילת יהודים בהר-הבית
מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, גינה בחריפות את כניסת היהודים להר הבית
היום, ועריכת תפילות במקום.
מוסא התייחס לסיור שערך הרב ישראל אריאל, מנהל מכון המקדש, עם שהדריך
קבוצה על הר הבית, ואשר ניצלו את הביקור להתפלל במקום הקדוש ביותר לעם
היהודי. "לראשונה מאז 67 מקיימים היהודים תפילות באלאקצא בחודש הרמדאן
וזה מנוגד לחוק הבינלאומי ואנו מגנים אותו" אמר מוסא, שציין כי מדובר
ב"פגיעה קשה בקדושת המקום" כשהוא מתכוון כמובן לקדושתו למוסלמים, "ללא
קשר אם מדובר בחודש הרמדאן או ביום אחר".
(חגי הוברמן – ערוץ-7 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/193473 (
* * *
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - בג"ץ / 258490
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט ס' ג'ובראן, כבוד השופט ח' מלצר
העותר: יהודה גליק
נ ג ד
המשיבה: משטרת ישראל מחוז ירושלים
עתירה למתן צו על תנאי וצו בינים
תאריך הישיבה: י"ח באלול תשס"ט 9979.7
בשם העותר: עו"ד א' ויסולי
בשם המשיבה: עו"ד ג' שירמן
פ ס ק- ד י ן
השופט א' רובינשטיין:
א. העתירה עסקה בשני עניינים, עלייתם של יהודים דתיים להר הבית והרחקתו
של העותר מהר הבית מיוני 9002
ב. בנושא הראשון לא מוצו ההליכים. בא כוח המשיבה מצהיר כי אין הבדל
עקרוני - ואנו רוצים לקוות כי גם מעשי - בין יהודים דתיים לאחרים בקשר
לעליה להר הבית, אך מכל מקום חלק מן הפניות למשיב ולגורמי מדינה אחרים בא
לאחר הגשת העתירה, והתשובות טרם ניתנו. לעניין זה העתירה מוקדמת בעינינו.
בידי העותר להמשיך במגע עם הרשויות, לצרף כל חומר שברשותו )כגון תצהירי
הרב ראם הכהן מישיבת עתניאל וחבריו מיום ט"ו אלול תשס"ט, שהוגשו ערב
הדיון- ולבקש תשובותיהן.
פניה לערכאה זו אפשרית ככל הנחוץ  בלא שנידרש עתה לפרטי הנושא לגופו רק
לאחר מיצוי הליכים אלה.
2
ג. אשר לעותר, דעת לכל נקל , כי העלייה להר הבית היא נושא חשוב ורגיש,
שיש לנהוג בו בעדינות יתרה, תוך מאמץ שלא לפגוע בעלייתם של יהודים להר
אשר בתקופות אחרונות הושגה למרבה הצער בדי עמל, ובמימוש זכויותיהם. איננו
סבורים כי עתירה זו היא המקום לשוב ולהידרש למימוש זכות התפילה בהר
ליהודים, ובעינינו מצטמצמת העתירה להסדר ראוי שבו יוכל העותר לשוב ולעלות
להר, תוך שהוא ממלא תנאים שמציבות הרשויות.
ביום 90.5.02 חתם העותר על תצהיר לפיו מתחייב הוא להימנע מכאן ולהבא
מהפרת תנאי הביקור בנוהגים בהר הבית. עוד מתחייב אני להימנע מכאן ולהבא
מפרסומים שונים שיש בהם כדי להטעות את הציבור בנושאים הנוגעים לביקורי
יהודים בהר הבית". התחייבות זו ניתנה - כעולה ממנה בעליל – על רקע
אירועים קודמים. לטענת המשיבים הפר העותר את ההתחייבות, ועל כן נמנעה
כניסתו מאז. טענות ההפרה מתועדות בדוחות פעולה וחקירה וצורפו לעתירה.
אין בדעתנו להידרש מעבר לכך לתולדות הנושא, אלא להפנות מבט קדימה.
ד. כפי שהצענו, ולמעשה נתקבל על דעת הצדדים לעתירה, יקוימו מפגש או
מפגשים בין העותר ובא כוחו לבין קצינים שתקבע המשטרה. במפגשים אלה ייאמר
לעותר שוב ברחל בתך הקטנה, והדבר יתועד בכתובים, מהם התנאים וההגבלות
לעלייתו ולשהייתו בהר. טוב שהדבר ייעשה בזכרון דברים שיהא בידי העותר וכן
המשטרה.
העותר יתחייב לכבד תנאים אלה ויפעל לפיהם כפי שפועל המקיים התחייבות בתום
לב, בדרך הישרה והברורה, ללא תוספות מיותרות וללא חריגות כלשהן. חזקה על
המשטרה כי במקרה שכך ייעשה, תפעל למימוש זכות העותר, בנידון דידן, כזכותם
של אחרים, בתבונה וברגישות.
ה. בכפוף לאמור נמחקת העתירה.
) ניתן היום, כ' באלול תשס"ט 2.2.02) ש ו פ ט, ש ו פ ט, ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח 9 09048520_T07.doc /אמ מרכז מידע, טל'
5676555 - 2. ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il__
* * *
קוראינו מגיבינו:
לגבי מצוות לראות ולהראות, אדרבא הדרך להכניס לתודעת הציבור שיש לנו בכלל
זיקה להר הבית, וכן את הצורך להטהר לפני העליה, את השאיפה לבנין המקדש
ולחידוש הקרבנות וכו', הוא על ידי מעשה שהוא רישמי על ידי המוסדות וכך גם
יביא ציבור גדול יותר אפילו רק להביט לעבר הר הבית ולא להשאר למטה
למרגלות ההר בכותל. היום אנשים באים לכותל ותו לא, אפילו לא חושבים על מה
עומד אחר כותלנו ובודאי לא מציצים מעבר לחרכים.
בברכה, דידי (נוה דקלים)
*
שלום!
מי מכיר מישהו שיוצר ומנגן על כלים מתקופת המקדש?
תודה! - קרני אלדד
* * *
סניף התנועה לכינון המקדש – בית אל ארגן:
שיעור בנושא
המחקר על הר הבית בדור האחרון
מאת ד"ר חגי בן ארצי
יתקיים בעזרת ה' ביום שלישי, י"ט אלול
בשעה 20:30
בבית משפחת האס
רח' אבן פינה 25
לפרטים: 0528-553040

השיעור מיועד גם לנשים       כיבוד קל במקום
תקציר השיעור של ד"ר חגי בן ארצי/ חיבר: אריאל ברנדר
חגי התחבר לנושא הר הבית לראשונה ע"י חותנו מנחם בן ישר, שהיה עוזרו של
הרב גורן בכל נושא המדידות בהר הבית והיחס שלהם למקורותינו.
חגי סיפר מעדות אישית שלו ששמע בשיעור את הרב עובדיה יוסף והרב עמר
מתייחסים לכיפת הסלע כדבר ברור ששם מקום קודש הקודשים. לשאלתו- שאם כן
ניתן לקבוע באופן ברור להיכן מותר ליהודים להיכנס בתחום הר הבית היה זעם
בקהל, אך לאחר השיעור הרב עובדיה ענה לו שגזרו לא להיכנס כלל מחשש שיבואו
להיכנס גם למקומות שאסורים בכניסה לטמא מת.
עדות אישית נוספת של חגי הייתה משיחה שלו עם חברו הרב יוסף אפרתי, שהיה
מבין התלמידים בישיבת כרם ביבנה, וכיום הוא משמשו של הרב אלישיב. הרב
אפרתי אמר לחגי שאין בעיה הלכתית להיכנס לתחום הר הבית המותר בכניסה לטמא
מת, וכל ההתנגדות של הציבור החרדי על רבניו נובעת עדיין מחשש של מרד
באומות וחשש השבועות המפורסם. זו הסיבה האמיתית גם אם לא אומרים זאת
במפורש.
חגי הרחיב את הדיבור על התחומים השונים בהר הבית, וביניהם התוספת
ההרודינית שלא התקדשה בכוונה. כנראה כיון ששימשה למקום מסחר בתחומים
הנוגעים לבית המקדש ולעולי הרגל הרבים, וכן כיון שנעשתה לצורך גויים רבים
שבאו לראות את ביהמ"ק.
חגי התייחס לרב גורן שרצה לבנות בית כנסת בצד הדרומי של הר הבית- בתוספת
ההרודינית שאיננה מקודשת ואיננה מצריכה טבילה, כדי לאפשר לציבורים רחבים
עד כמה שניתן לעלות ל"הר הבית" גם ללא טבילה (להיכנס דרך שער המוגרבים
להמשיך ישר וימינה ובכך להימצא כל הזמן בתחום שאיננו מקודש). למרות כל
זאת הרב גורן גזר שלא להיכנס אפילו לתחום זה ללא טבילה מחשש שמא יגיעו גם
למקומות נוספים המחויבים בטבילה. זו גזירה המתקבלת על הדעת והיא איננה
מרחיקה אותנו לחלוטין מתחום הר הבית, בניגוד לגזירות אחרות שאינן
מועילות, שהרי שומרי התורה והמצוות יעלו בטהרה וילכו רק במקומות המותרים,
ואילו אלו שאינם שומרי תורה ומצוות אינם שואלים איש ויכנסו גם לתוך כיפת
הסלע. אם כן בשביל מה לגזור?

זה הזמן להירתם ולתרום ל"תנועה לכינון המקדש"          התקשר
ל-050-8649968, תרום ב'כרטיס אשראי'
או עדיף בהוראת-קבע – לתנועה שכל מגמת פעולותיה       "יהוד הר הבית" –
מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה


מדור הסטורי: ירחון "יבנה המקדש" (ה'תשמ"ח גליון 1)
פרוטוקול מאסיפה קודמת שנתקיימה ביום ד' תשרי בשעה 7.40
נוכחים: דוד אזדאבא, אברהם אייזיקס, יוסף אלבום, מרדכי אשל, מנחם בן-ישר,
יקותיאל בן-יעקב, דוד בר-חיים, יואל לרנר, אליצור סגל, צבי רבינוביץ,
עודד כיטוב, שבתי רפפורט
יו"ר: שבתי רפפורט.
מהלך הישיבה:
א –  דיון בנושא העליות להר הבית,
אברהם אייזיקס יו"ר ועדת עליה סבור כי מחמת האיסור המוטל מטעם הרבנים אין
דרך לפנות אל ציבור וצריך שכנוע-אישי הנדרש מכל חבר כלפי הקרובים אליו.
לדעת מנחם בן-ישר הבעיה היא האדישות הקיימת גם בקרב מי שאינו משוכנע
באיסור, יש להכשיר מסבירים, לקיים יום עיון למסבירים שיעברו בישובים
ובחוגי צעירים, להרחיב מעגל ההסברה גם מחוץ לירושלים ולנסות להקים כעין
"מעמדות" לענין המקדש בכל ישוב.
יואל לרנר סבור שיש לפתח "מערך הסברה" מקצועי לשכנוע בחשיבות העליות, גם
אנו זקוקים לכך.
צבי רבינוביץ סבור שיש לקבוע תאריכים לעליה כוללת, אין חשש לדעתו מלחץ נגדי.
יקותיאל בן-יעקב סבור כי מלבד שכנוע אישי בחוגי בית, אנו כציבור חייבים
להשקיע גם בפרסום, כדרכם של נאמני הר הבית.
מרדכי אשל אינו מאמין בשיטה הנוכחית, היעד צריך להיות שינוי הסטטוס
בהסברה מעמיקה, צריך לבסס עצמנו כתנועה אידיאולוגית שתביא לשינוי האוירה
ביחס למעמד הר הבית, וכך יבואו ממילא העליות.
יוסף אלבום מציע לכל חבר לפעול כראות עיניו וכמדת נסיונו, ומתנדב בעצמו
לעזור מנסיונו לכל מערך הסברה.

ב – כספים
חבר ועדת הכספים דוד בר-חיים: חשיבות הכספים ברורה בעצמה, אנשים שמשלמים
מכירים בחשיבות הענין, הועדה מעלה הצעה לתשלום מיסי החבר באמצאות הוראת
קבע לתשלום תלת חדשי.
ההצעה נתקבלה ללא התנגדות.
הצעות שונות שהועלו הועברו לדיון בועדת הכספים: התייחסות לגבי מועמדים
מעוטי אמצעים; הפחתת מיסי החבר; טיפול בחובות החברים.

ג – הצעה להקים ועדת ארגון שתכין תקנות, תתאים בין הועדות וכדומה. נתקבלה
ללא התנגדות.
נבחרו חברים לועדה: צבי רבינוביץ, יואל לרנר, דוד בר-חיים, אברהם
אייזיקס, ושבתי רפפורט יו"ר זמני – יואל לרנר.

ד – דוד בר-חיים עמד בתוקף על הצורך בהקמת עמותה :
א) משום הסדר הטוב. ב) בכדי להוות גוף משפטי מוכר.
ההחלטה עוכבה עקב חוסר שם מוסכם לקבוצה.
האסיפה הסתיימה ב-9.00. בהרצאתו של עודד כיטוב בה ביסס את האסמכתא
ההלכתית למנהגנו להקיף בשלמות את מקום העזרה בלא לפסוח על צד המזרח.
אליצור סגל סייע בעדו באסמכתאות נוספות.

* * *

פרוטוקול מהאסיפה הכללית האחרונה שנתקיימה ביום שני ג' חשון תשמ"ח
הישיבה נפתחה ב-7.40
בנוכחות החברים: יוסף אלבום, מנחם בן ישר, מאיר רכניצר, יואל לרנר, ישראל
שניידר, דוד בר-חיים, שבתי רפפורט, אברהם אייזיקס, אסף לרנר, אליצור סגל,
צבי רבינוביץ ועודד כיטוב.
ובנוכחות האורחים: עו"ד שבתאי זכריה, מר ישראל מידד ור' דוד אלבום.

יו"ר מנחם בן-ישר
מהלך הישיבה
א – הצגת התקנון (הרצ"ב) שהובא מטעם חברי ועדת הארגון נתקבלה בחלקה
הראשון, לרוב אושרו סעיפי התקנון ללא שינוי, מלבד במקרים דלהלן: סעיף א'
1 ב: הוחזר לועדת אירגון ותיאום לריכוך ניסוחו.
סעיף ב' 2: שונה וכך ניסוחו: החברים מקבלים על עצמם (במקום: חייבים).
הסעיף האחרון שאושר הוא: 4 ד' 2.

ב – הוחלט לממן שעות מזכירה לשם תפעול יעיל של הארגון. ועדת ארגון ותיאום
הוסמכה לאשר הוצאת כספים לצורך זה כל עוד לא נמצא מזכיר מתנדב.

ג- האסיפה דנה בנושא: בחירת שם לארגון הוחלט להקים לשם כך "ועדת שם", ובה
חברים: דוד בר-חיים, מנחם בן-ישר ויוסף אלבום.
הנושא הרביעי שנידון: הקמת ועדה פוליטית ומשפטית.
אגב כך התפתח דיון ממושך ומעמיק שנסב סביב נוסח כתב ההתחייבות שהחברים
בארגון חותמים עליו. שם צוין כי מטרת האירגון בסופו של דבר היא: כינון
בית-המקדש.

דעת החברים בנושא: עו"ד שבתאי זכריה: על דבר כזה אין הוא יכול לחתום,
שהרי זה לא רק בלתי מציאותי אלא זה חורג מעבר למה שהוא רואה כמטרת
פעילותו בנושא הר הבית.
מר ישראל מידד: תומך בדעתו של העו"ד שבתאי זכריה.
התנגדות לעמדה זו של שניהם, ותמיכה בנוסח כמות שהוא הביעו יוסף אלבום ויואל לרנר.
אחד הרעיונות – לפחות מבחינה פוליטית צריך להצניע את ענין בית המקדש
ולהתרכז בריבונות על הר הבית.
יואל לרנר: אם יורדים לרמה הזאת, בעצם אין בינינו לבין ארגון נאמני הר
הבית שום הבדל, כי מטרתנו היא כינון בית המקדש והוא מוכן גם לעסוק בזה
מבחינה פוליטית.
מנחם בן-ישר ונוספים ניסו לשכנע את עו"ד שבתאי זכריה ומר ישראל מידד
לחתום על ההתחייבות כמות שהיא, ולגבי הגישה הפוליטית שילכו בדרך שהם
רואים לנכון.
בסופו של דבר החליטו השניים שהם ישקלו בדבר.

בסיום הוקמה הועדה פוליטית ומשפטית אליה נבחרו החברים: מנחם בן-ישר, דוד
בר-חיים, שמואל בקר, יוסף אלבום ויואל לרנר, וכן עו"ד שבתאי זכריה ומר
ישראל מידד, בהנחה שיצטרפו לארגון. יוסף אלבום נבחר למזכיר הועדה, וניתנה
לה סמכות לפנות לגורמים פוליטיים בשם כלל החברים.

הנושא האחרון שנידון: הצעה – שנתקבלה – להקים עיתון לענין המקדש ההחלטה
נתאפשרה הודות לנכונותו של החבר מרדכי אשל להירתם לנושא המימון. לעורך
נבחר עודד כיטוב.

האסיפה נסתיימה בשעה – 9.30. בהחלטה שהאסיפה הבאה תתקיים ביום שני א'
בכסלו בשעה 7.15 ויכהן בה כיו"ר עודד כיטוב
*
נ"ב. לחברים נשלחו שני עותקים, האחד לתיוק והשני "לפירסומי ניסא".

הודעות בקיצור נמרץ
א – ועדת הכספים מתנצלת על כי טרם הוסדר ענין הוראות הקבע. בעזרת המזכירה
יוסדר הענין בהקדם ובנתיים ידאג נא כל חבר להעברת "מחצית השקל" שלו.
ב – מספר שמות שנתלקטו באקראי מפי כמה חברים כהצעה להתארגנות – לקראת
הדיון על בחירת שם: פדויי ה' ישובון; מחכי בנין אריאל; אגודה למען "הר
הבית"; קהל קדש רב שלום בניך; קהל קדש איה השה לעולה; קהל שומרי משמרת
הקודש; בית ה' נלך.

ג – מכתב בשם החברים נשלח ע"י הועדה הפוליטית לשר יוסף שפירא בזה הלשון:
(ניסח אברהם אייזיקס): לכבוד השר יוסף שפירא ברצוננו להביע את הערכתנו
לעמדתך הפומבית בקשר למעמדם הנחותה של אזרחים יהודים בהר הבית כפי שמצוין
בהצפה מיום ... אנו העולים להר הבית סובלים את עלבון אי העשיה הממלכתית
בכל הקשור לביקור יהודים באתר הקדוש. כשאנו פוקדים את ההר לעיתים תכופות.
לפני כמה חודשים תיארו בפניך הרבנים אברהם ישעיהו דולגין, יוסף אלבום
ואברהם אייזיקס את המצב העגום השורר בהר, ובקשו את עזרתך ועזרת חבריך
במפד"ל לתיקון ושיפור המצב.
אנו תקוה שדבריך הנחרצים מסמנים את התחלת עידן העשיה של מפלגתך בכל הקשור
בנושא הנעלה הזה.
חברי המועצה הארצית למען כינון המקדש (שם זמני). שמות החברים...

*
(כיום אנו בגליון 264 שנה כב – כולם נכרכו ב-8 כרכים עבים,
אפשר לקנות אותם ב-150 ₪ כל אחד)
מה בתמונות ? :
1 -  ח"כ מיכאל בן-ארי מסייר בהר הבית –
(כשעתיים לפני פגישת, הסרק: סיעת האיחוד הלאומי עם השר מישראל ביתינו).
2 – פלייר ערבי (קשור כנראה להר הבית) היודע לתרגם ישלח לנו בבקשה, תודה מראש.
1 – חווית המקדש (משפחתי) – א' חוה"מ סוכות – במצפה יריחו
גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:
http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43
וגם ב:
http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530

http://lamikdash.blogspot.com/2005/04/blog-post_16.html

יש חדשות גם ב:
http://www.sosamikdash.cjb.co.il
תהלתי תהי נא לראשך עטרת, ותפלתי תכון קטורת.
תיקר שירת רש בעיניך, כשיר יושר על קרבניך.
 (מתוך תפילת 'אנעים זמירות')

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה
בכבוד רב – הרב ישי באבד – דובר
התנועה לכינון המקדש - 050-8649968
לפרטים תגובות סירובים ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!