דעה: הר הבית התשתית של הקיום הלאומי

דגל ישראל בהר הבית | הקיום הלאומי

דעה: אין עם בעולם שהר המפתח לקיומו מצוי כל כך במטחוויי יד , כל כך במוחש, כל כך קרוב והוא אינו מעפיל אל פסגתו, רק מניח לאויב לשלוט במקום הקדוש לו ביותר | עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית

ד"ר אסתר שניאורסון גרי | ערוץ 7

ימי הצום הקשורים לחורבן הבית- עשרה בטבת, י"ז בתמוז, ט' באב, תמיד מביאים אותי לידי הרהורים נוגים ומטרידים, מדוע כאשר הייתה לנו הזדמנות, לא עשינו מעשה. חז"ל אומרים לנו-ש"דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו".

לפני 43 שנים לאחר הניצחון הניסי באותם ששה ימים מופלאים, כששמענו את ההכרזה שלעולם לא תשכח, כי הר הבית בידנו, מדוע אז לא הצליחו למנוע ממוסרי המפתחות לווקף, אותם אלה שהר הבית לא היה בעיניהם יותר מאשר "עוד שטח" אפילו לא בעל ערך נדל"ני, שהרי כה מהר בקשו להפטר ממנו , איך הניחו להם למסור את הריבונות במקום לערבים. הצער על כך כה רב, אבלות בפני עצמה.

ומאחר שתמיד מצאתי את עצמי שבה בשיריי אל אותו נושא, אספתי חלק מהם בספרי החדש, "אל ההר"

הספר "אל ההר"

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה ח').

הר הבית. מקום המקדש הוא בתוכנו, בתוך נשמותינו, הוא לב העם העברי.

כל אומה צריכה להציב לה הר. שיאים אליהם תשאף להגיע כדי להוליך את בניה לשררה , לגבורות ,לכבוד, בחומר וברוח.

אומות רבות מצאו חזונם בחרב, נכספו לדם בשם הצלב או האסלם, בקשו לכבוש את העולם. לעם ישראל היו תמיד לנגד עיניו, הר וארץ " ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל-ארץ כנען לאחוזת עולם" (בראשית י"ז ח'). ארץ – שקידש בדם בניו, ביסוריו, בתפילותיו.

הר- שסלע התשתית של קיומו הלאומי נמצא עליו : אבן השתיה.

אין עם בעולם שהר המפתח לקיומו מצוי כל כך במטחוויי יד , כל כך במוחש, כל כך קרוב והוא אינו מעפיל אל פסגתו, רק מניח לאויב לשלוט במקום הקדוש לו ביותר – כמו סנה מלכותו לא בער, מנחל מצרים עד פרת הנהר.

אין עם בעולם שהיה מניח את ההר בידי בני ערב, שבנו מסגד עליו, על שריד בית מקדשנו, כי אמרו לרשת את היהדות כדת ואת העם היהודי כאומה הריבונית על ארץ ישראל.

כל עם צריך להציב לו הר ולדבוק בו, כי ההר הוא הבית, הבית הוא ההר.

• הכותבת היא משוררת, סופרת וד"ר להיסטוריה - ד"ר אסתר שניאורסון גרי

דגל ישראל בהר הבית | התשתית של הקיום הלאומי