הכרפס שדחה את הסדר

.
הכרפס שדחה את הסדר
.
יהודה גליק - מכון המקדש
.
נדמיין לעצמנו יהודי הממתין שבועות רבים בחדווה ובשמחה לקראת בוא ליל הסדר. הוא קנה לעצמו בגדים חדשים ותכשיטים לאשתו. כל הילדים והנכדים צפויים להגיע מכל רחבי הארץ. כמה נפלא הלילה הזה.

והנה הגיע היום המיוחל והוא כולו עטוף בתחושה נעימה ורצון להתקרב לרבונו של עולם. אט אט מתקרב לו הרגע הגדול. הוא מחליט שהוא יאמר פרקי תהלים מיוחדים אשר הוא בחר כאות על ההתרגשות. הוא מוסיף פסקאות שלמות מן הזוהר, בדבקות יאמר אותם מילה במילה, ואף החליט להקדים למצוה "לשם יחוד" מיוחד. וכך נמשך העניין משך שעה שלמה עד שלבסוף הוא מוכן למצוה הגדולה בהידור רב - הלא היא מצות ברכת בורא פרי האדמה על הכרפס. אכן ברכה חשובה. לאחר מכן ירוץ על פני כל הערב אוליי יטעם פירור אחד של מצה ובכך יבוא סדר הפסח שלו לסיומו.

מה לא נאמר על היהודי הזה - "השתגע", "איבד כל פרופורציה" , "ביטל מצוות עשה של אכילת מצה, מרור והגדה".

ידידיי וריעי – כל מי שחי בציבור הדתי והחרדי הזאת בחודשים האחרונים ודבר לו בתורה שבכתב ושבעל פה אינו יכול שלא לזעוק "השתגעתם"!!.

שבועות על גבי שבועות עוסקים מעל דפי העלונים, העיתונים, אתרי האינטרנט וחוברות מהודרות מיוחדות לקראת אותה מצוה גדולה ובהירה הלא היא "ברכת החמה". כל תינוק של בית רבן יודע על פה את כל החישובים האסטרונומים. אם בשנים עברו שואלת כל אם עבריה "איפה אתם בליל הסדר" – השנה נשאלת השאלה "איפה תברך את ברכת החמה?" האם תקום ותיקין ותתכנס ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, שמא תעלה ותטפס על הסרטבא או שבדחילו ורחימו תקום ברוב עם ותצעד בחרדת קודש לשריד היחיד של בית מקדשנו- הכותל המערבי (לא היה ולא נברא אלא שריד אחד מתוך שרידים רבים של חומת התמך שבנה הורדוס להר הבית ).

בדיקה קצרה תגלה לנו כי ברכת החמה מוזכרת ברמז בתוספתא ברכות – אפילו לא מובאת ברשימת ברכות הראיה שהובאו במשנה. ר' יהודה עצמו בתוספתא קובע שהמברך על החמה זה בכלל דרך מינות. לימוד יותר מעמיק בסוגיות מגלה כי ברכה זו נוגדת את שיטת ר' אליעזר שהעולם נברא בתשרי, ונוגדת את הספירה של ר' אדא והסברים אחרים הניתנים ל"ראוה חמה בתקופתה" ונוגדת את כל הידוע לנו כיום באסטרונומיה. לא רק שלא נראה שום דבר ביום זה – פשוט שום דבר לא קורה ביום זה! לא פלא שלאורך הדורות המהר"ל מפראג ור' צדוק מלובלין הקפידו שלא לברך ברכה זו בשם ומלכות.

יתרה מכך במשנה בתחילת פרק הרואה בברכות מופיעים ברכות אחרות. אם חפצי ברכות אנו – כמה מאיתנו מקפידים לברך ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה כשמגיעים למעברות הירדן?

ואפילו ברכה זו של ברכת החמה "ברוך עושה מעשה בראשית" שאליה אנו כה מתגעגעים - כמה מאיתנו מקפידים לברך אותה כשלא רואים את הים התיכון אחת לשלושים יום? או כשרואים הרים מדבריות וגבעות? (משנה מפורשת)

אך החמור מכל הוא איבוד הפרופורציות – מתוקה ככל שתהיה ברכה זו שאפשר לברכה רק פעם בכ"ח שנה – האם שכחנו שבאותו יום ממש אנו מצווים את אחת ממצוות העשה החשובות ביותר בכל התורה. מקבילה למצוה זו רק ברית מילה!! הלא היא קרבן הפסח. לא ספק ברכה דרבנן מתוספתא אלא מצות עשה שעונשה כרת, המוזכרת פעמים רבות בתנ"ך כמצות יסוד של כריתת הברית של עם ישראל עם הקב"ה ועם ארץ ישראל!!.

אילו כל אותם רבבות שמתכנסים ברחבת הכותל היו דורשים לעלות ולהקריב קרבן פסח האם מישהו בממשלה יכול היה למנוע זאת מהם? אני מניח שאם ילד יבוא באותו בוקר לכותל המערב עם גדי קטן ודאי יגורש מהמקום בטענה שזה לא ראוי במקום קדוש.

עלינו לזכור כי נפסק להלכה לכל הדיעות שאין צורך במקדש להקרבת קרבן פסח. מדוע איננו דורשים אותה בקולי קולות? האם אנו סולדים משחיטה – איך זה שכל מוכרי השווארמה בארצנו מתפרנסים? האם הבשר שיוגש בליל הסדר ברוב הבתים בישראל גדל בפריזר? אם אנו מתקשים לראות שחיטה - האם לראות ברית מילה זה יותר נעים? אולי פשוט שלזה התרגלנו? אגב- לא כל אחד חייב להיות נוכח בזמן השחיטה – רק נציג אחד מכל חבורה!!

תחושות אלו מקננות בלבי זה זמן רב אך העדפתי לשמור אותן בבטן לעצמי. אתמול נשברתי, כאשר במענה לפנייתו של עורך הדין אביעד ויסולי בשם תנועות המקדש למפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל לאפשר קיום מצות הקרבת קרבן פסח בהר הבית ביום יד ניסן כותב לו בזה הלשון ראש לשכתו פקד אלעד קליין: "כידוע לך ולמרשיך בוודאי, במועד המבוקש על ידכם לקיום האירוע, צפוי להתקיים ברחבת הכותל ובסביבתה "טקס ברכת החמה" בהשתתפות עשרות אלפים. מרשיך מוזמנים יחד עם כל בית ישראל ליטול חלק בטקס זה".

הוא אשר אמרתי - טקס אמירת ברכת בורא פרי האדמה על הכרפס שדחתה את כל הסדר ממקומו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

התגובות נכנסות מידית.
שים לב! תגובה שאינה הולמת את רוח ההלכה תמחק!